בירת העולם: חדש, מרענן, צעיר ובועט

אם בודקים לעומק, נראה שכבר בסוף שנות ה-90 החלה התעוררות ראשונית של בתי בירה איכותיים עם מגוון בירות מהחבית שאף אחד לא הכיר בארץ, לדוגמא: השופטים (1981), המנזר (1991) או בית הבירה (1999). באותה תקופה בתי המרזח האיכותיים היו נישה פינתית. הקהל הישראלי דאז שחיפש מועדונים , מסיבות ופחות לשבת ולטעום מגוון בירות, העדיף רד בול וודקה. כתוצאה מכך, חלק מהמקומות האיכותיים האלה, אשר הקדימו את זמנם, נסגרו בטרם עת.

ב-3 שנים האחרונות החל טרנד חדש של צרכנות בירה. כמות הברזים ובירה מהחבית הוכפל בעשרות מונים וישנם בארים בארץ שהסטנדרטים שלהם לא נופלים מאלו של בארים אירופיים איכותיים. כמו פטריות אחרי הגשם, נפתחו בארים איריים שכחלק מההתמחות שלהם תופסת הבירה נדבך מרכזי. אנשים יוצאים לבארים ומנסים בירות חדשות, שואלים שאלות רלוונטיות, דורשים גיוון, טעמים חדשים ומותגים. היצע הבירות הנוכחי רחב ומורכב מתוצרת מקומית ומתוצרת חוץ, מגוון מאוד ואיכותי.

היצע זה הוא פרי של ביקוש, אופנה, שינוי טעמים של צרכן, סגנון בילוי, תרבות ופנאי. תרמו לטרנד זה ירידי "טעם העיר" ו"פסטיבלי בירה" בכל חלקי הארץ אשר יצרו חשיפה של מגוון בירות מקומיות/חו"ל, שלא נטעמו עד אותה תקופה לקהל הרחב. חיזוק משמעותי הגיע גם באמצעות יבוא של יותר מ-60 סוגים שונים של בירות שכוללות: בירות מנזרים, למביק, טרפיסטיות, חיטה ועוד.

בנוסף, התפתח טרנד מקביל של הכנת בירות ביתיות (כ-50 מבשלות גראז‘), אשר תפסו במהלך השנתיים האחרונות תאוצה גדולה בדמות מפגשים הדדים, טעימות והחדרת תוצרתם לשוק הלקוחות. השתתפותם בתחרויות ובפסטיבלי הבירה מכניסה אותם לתודעה הציבורית, משביחה את תוצרתן, ממתגת ממצבת אותם ברמה גבוהה ומציפה אותם לשוק רחב בהרבה מזה המבקר בתדירות בבארים.

גם לפרסום יש חלק משמעותי בתרבות הצריכה המקומית. פרסומות הבירה אנרגטיות, משעשעות, עוקצניות ושוביניסטיות, מוצגות בסגנון חיים צעיר ותוסס ויוצרות סקרנות שמושכת קהל בגילאים שונים מתוך רצון לאמץ סגנון שכזה. הפרסומות תוססות כמו הבירות שהן מייצגות, יוצרות חשיפה גדולה בכל אמצעי המדיה, משנות נורמות ישנות והופכות אותם לטרנדים חדשים ומרעננים.

מוסיפה לכך מתירנות וחופש ביטוי של הדור החדש אשר מאפשרים גישה של פרסומות לאלכוהול בכלל ובירה בפרט לפריים טיים במדיה האלקטרונית ולעמודי האמצע בעיתונות הכתובה. אין ספק שהביקושים וההיצעים נבנים זה מזה ויוצרים מנוף פוטנציאלי לתרבות שתייה בסטנדרטים אירופאים.

כל המעורבים בתחום עושים ימים כלילות בהבאת הטוב ביותר מתוך מטרה לשרת את הלקוחות, לחשוף אותם לטעמים חדשים ולהשיג סטנדרטים שלא יפלו מאלו של הבארים האירופאים. במקביל, הם צופים לגל לקוחות אשר יציף ויגדוש את מקומות הבילוי ויגדיל את הביקוש לתוצרתם. מנקודת מבט אישית, כאיש יין, הבירה היא האחות התאומה של היין גם היא מגוונת בארומות, טקסטורות מעניינות ובאין ספור טעמים. המלצה חמה שלי – רוצו ותטעמו.