ליקר אמרטו (Amaretto)

מכל הליקרים בטעם שקדים, "אמרטו" הוא המפורסם ביותר. בדרך כלל הם מגיעים בבקבוקים מלבניים, עם תווית בצורת מגילה עתיקה. טעם השקדים המתוק והדומיננטי במשקה אינו מתקבל מהשרייה או התססה של שקדים, אלא מגרעיני המשמשים (גוגואים) וטעמו מזכיר מרציפן.

האגדה מספרת שהמתכון הסודי של "אמרטו" ניתן לצבעי איטלקי העונה לשם "ברנרדינו לואיני" במאה ה 16 מפונדקאי מהעיירה "סורונו" כתשלום עבור ציור קיר של מריה הקדושה יולדת את ישו.

בין אם אגדה זו נכונה או לא, המתכון הביתי נרקח כנראה ע"י גרעיני משמש בתוספת של תמצית שקדים, שהושרו בברנדי עשוי מענבים, בתום תהליך ההשריה ממתיקים את המשקה במי סוכר ומחזקים את הצבע, לצבע חום כהה.

"טעמו מוזר, צבעו מזעזע והוא מיוצר על ידי שלושה אנשים שאינם מדברים עם איש"

הליקר הצרפתי, היוקרתי ואפוף המסתורין, שהפך למיתוס בעולם כולו: ה‘‘שרטרז‘‘ (chartreuse).

השרטרז הנו ליקר עשבי תיבול בעל טעם ייחודי ומרתק המכיל לא פחות מ 130 מרכיבים בוטאניים, כולם טבעיים, הנאספים כל אחד בעונה ובמקום המתאימים לו ביותר.

המתכון המקורי של ה‘שרטרז‘ נרקח בשנת 1605 בשם"אליקסיר" בבקבוקים קטנים של 100 מ"ל וברמה אלכוהולית של 71 אחוז.

משקה זה נחשב כסם לחיים ארוכים ויוצר במנזר שתקנים בשם גרנד שרטרז ליד פאריס. בשנת 1838 פוצלה הגרסה ההרסנית לשתי גרסאות מתונות יותר:

הגרסה הירוקה: ליקר בעל 55 אחוז אלכוהול, בעל צבע ירוק זוהר טבעי לחלוטין המכיל סוכר, אלכוהול ו 130 סוגי צמחים.

הגרסה הצהובה: רך ומתוק יותר מקודמו, עשוי בשיטה הדומה לשיטה בה מכינים את השרטרז הירוק ומכיל 40 אחוז אלכוהול בלבד.

השוני בצבע נובע כתוצאה ממשחק במינוני המרכיבים במהלך תהליך הייצור.

כיום, 400 שנה מאוחר יותר, הליקר עדיין מיוצר ע"י 3 נזירים שתקניים, השומרים בקנאות הן על שתיקתם והן על סודיות המרכיבים והמתכון.

בייצור הליקר לא נעשה שימוש בחומרי צבע וטעם מלאכותיים והוא תוצאה של אותם מרכיבים מקוריים, בוטאניים וטבעיים בלבד. בסופו של תהליך הייצור עובר השרטרז יישון של עד שמונה שנים בחביות עץ אשר מעניקות לליקר טעם מיוחד מאד. יש שהיו מגדירים אותו כמוזר.