יין אדום כתבה מספר 6: חמישה זנים של ענבי יינות אדומים חלק ב'
יין אדום , בשביל היין:
מדריך לענבים מובילים – חלק ב'
ברוכים הבאים ל "בשביל היין", סדרת הכתבות שמוקדשת כולה ליין! ביקשתם יין אדום אז קיבלתם: בפרק הקודם נכנסו לעומקם של חמישה ענבי יינות אדומים בולטים: קברנה סוביניון, מרלו, פינו נואר, סירה/שיראז ומלבק. התוודענו לאזורי הגידול. שיטות ההפקה. סיפורים מרתקים אודות כל אחד ועוד. בפרק זה נציג חמישה זנים נוספים. מסקרנים ומעניינים לא פחות: פטיט ורדו, זינפנדל, גרנאש, טמפרניו וסנג'ובזה. כל אחד מזנים אלו מביא עימו את הייחודיות שלו, אותה נכיר היטב בפרק זה. אנחנו מזמינים אתכם להמשיך איתנו במסע ההעמקה בזנים וליהנות מחוויית שתייה אחרת ממה שהכרתם.
פטיט ורדו: מפגש אלגנטי של עומק וצבע של יין אדום
כמובן שעל הכל תלמדו בסדנה שלנו אבל לבנתיים בואו נתחיל. פטיט ורדו הוא זן המביא עוצמה, צבע עמוק וניחוחות ייחודיים. למרות שהוא זן שלרוב נמצא כחלק מבלנד. בעיקר בבורדו, צרפת. בשנים האחרונות יקבים בעולם וגם בישראל, מייצרים ממנו יינות זניים מפתיעים ומרשימים. פטיט ורדו מביא איתו אופי בלתי מתפשר עם גוף מלא וצבע כהה ועשיר. בזכות אלו, בצירוף רמות גבוהות של טאנינים, מדובר בזן שמתאים בעיקר לאוהבי יינות חזקים ומלאי נוכחות.
עובדה שאולי לא ידעתם על יין אדום זה
משמעות השם "פטיט ורדו" בצרפתית היא "ירוק קטן". המרמז על נטייתו של הזן להבשיל מאוחר מהרגיל. בשל כך, חלק מהענבים נקטפים לפני שהבשילו לחלוטין. בבורדו. האקלים לעיתים מקשה על הבשלתו המלאה. ולכן הוא משולב לרוב בכמויות קטנות בבלנדים. אולם באזורים חמים יותר. כמו ישראל, ספרד או דרום אוסטרליה, הוא מבשיל כראוי ומאפשר ייצור של יינות זניים עוצמתיים.
ארץ מקור ואזורי גידול
פטיט ורדו מגיע מאזורים חמים בבורדו. אך בשל עונת גידול קצרה. לא זכה לפופולריות רחבה כמו זו אליה זכו זנים אחרים. כיום, נראה שהזן חווה עדנה בזכות גילויו מחדש במדינות ים־תיכוניות ובאזורים בעלי שמש חזקה. אזורי גידול עם שמש מרובה וימי שמש ארוכים. מצליחים להביא לידי ביטוי את כל עושרו של הזן ומעניקים לו מקום של כבוד גם כיין זני. כיום ניתן למצוא יקבים איכותיים המייצרים אותו באוסטרליה, קליפורניה, ארגנטינה, ספרד וישראל. בישראל, בזכות האקלים המספק תנאים טובים להבשלה מיטבית. הזן מספק יינות עשירים וצבעוניים שמתאימים לקהל המקומי ולעיתים אף זוכים בפרסים בינלאומיים.
כמה מילים על הזן וטעמיו הבולטים של יין אדום זה
פטיט ורדו הוא ענב קטן יחסית. עם קליפה עבה במיוחד, שמספקת צבע עמוק וטאנינים מובחנים. תכונות אלו מקנות ליין פוטנציאל יישון יוצא דופן. לצד יצירת מבנה מלא ואיזון מרשים. יינות פטיט ורדו מצטיינים בעושר פירותי עם טעמים בולטים של פירות כהים כמו פטל שחור, שזיף בשל, ואוכמניות. הוא גם מביא עימו ניחוחות של פרחים ותבלינים ולעיתים גם עשן או ליקריץ. יינות פטיט ורדו מיושנים בחביות עץ אלון יפתחו תווים של וניל, קפה, שוקולד מריר ולעיתים אף טבק או עור.
לגימה לצד המנה הנכונה
העוצמה הייחודית של פטיט ורדו הופכת אותו למלווה מושלם למנות עשירות או מורכבות בטעמים. הוא נפלא לצד בשר בקר צלוי. צלעות כבש. תבשילי קדירה מלאי עומק וגם עוף ברטבים סמיכים. בזכות הטאנינים והמבנה. הוא משתלב נפלא גם עם גבינות עזות טעם כמו גבינות כחולות חריפות, גבינות בשלות מאוד או גבינות מעושנות.
זינפנדל: יין אדום מלא חיים עם נגיעות תבלין
זינפנדל הוא זן ענבים אדום עם טעמים בולטים ואופי בלתי שגרתי. יינות זינפנדל ידועים בארומטיות הגבוהה, בפירותיות הבולטת ובתיבול החריף שמעניק להם אופי מרענן וייחודי. למרות שמקור הזן בקרואטיה, זינפנדל הפך לאחד הסמלים של תעשיית היין האמריקאית, שם הפך לפופולרי במיוחד בזכות סגנונו הנגיש והכובש.
עובדה שאולי לא ידעתם
מקור השם זינפנדל הוא אמריקאי וככל הנראה מתבסס על שיבוש של שמות גרמניים של זנים שהיו בשימוש כשזן זה הגיעו לארצות-הברית במאה ה-19. במשך שנים רבות, סברו כי זינפנדל הוא זן אמריקאי מקורי, עד שמחקרים גנטיים גילו את האמת, כי מקור הזמן בקרואטיה. לאחר מכן הובא לאיטליה ולבסוף "היגר" לארצות הברית במאה ה־19. מאז ועד היום, זינפנדל התפתח בעיקר בקליפורניה, אזור אידיאלי להפקת יינות עשירים, לעיתים עם אחוזי אלכוהול גבוהים, וטעמים סוחפים.
ארץ מקור ואזורי גידול של יין אדום זה
כאמור, קרואטיה היא מולדת הזן המקורית. הפריצה הגדולה של הזן הייתה דווקא בארצות הברית שם ישנם אזורים בהם מגדלים את הזן כבר מעל 150 שנה. היום מגדלים זינפנדל גם במדינות כמו איטליה, אוסטרליה, דרום אפריקה וישראל. בארץ הזן זוכה בשנים האחרונות ליותר ויותר תשומת לב בקרב מגדלים. במיוחד באזורים חמים עם קרקעות עמוקות.
כמה מילים על הזן וטעמיו הבולטים
זינפנדל מייצר יינות מגוונים: החל מיינות קלים. פירותיים ומעט מתקתקים. ועד ליינות עוצמתיים עם גוף מלא ועושר טעמים מרוכז. הוא נוטה לפתח רמות סוכר גבוהות בזמן ההבשלה, מה שמוביל לרמות אלכוהול גבוהות יחסית. זינפנדל מתאפיין בטעמים של פטל, דובדבן שחור, תות בשל ושזיף מיובש. לרוב נלווים אליו תווים מתובלים של קינמון, פלפל שחור, אניס ולעיתים גם שוקולד, קפה או עשן. טעמים המודגשים כשהיין מתיישן בחבית. השפעת היישון מוסיפה לו רבדים עמוקים של וניל, עץ אלון ולעיתים גם נגיעות של טבק.
לגימה לצד המנה הנכונה
הפירותיות והתיבול של זינפנדל הופכים אותו לבן לוויה מצוין לאוכל בשרי עשיר בתבלינים. הוא משתלב נהדר עם ארוחות ברביקיו, בשר עסיסי, תבשילים בסגנון מקסיקני. וגם פיצות וטורטיות חריפות. אוהבי גבינות יגלו שהוא הולך מעולה עם גבינות בשלות כמו ברי, גאודה חריפה או גבינות כחולות מתוקות.
גרנאש: יין אדום עם חמימות ים־תיכונית בכל לגימה
גרנאש הוא אחד הזנים האהובים בעולם היין. בזכות פירותיות מודגשת, אלכוהול גבוה ותיבול עדין, גרנאש מציע חוויית שתייה נעימה, עם רמיזה לשמש ולחום שממנו הוא מגיע. זה הוא יין שמצליח לשלב בין נגישות לבין עושר מורכב ולכן זוכה לפופולריות רחבה.
עובדה שאולי לא ידעתם
גרנאש נחשב לאחד הזנים העתיקים ביותר. ככל הנראה מקורו בצפון־מזרח ספרד. משם התפשט לצרפת, איטליה, אוסטרליה ואזורים נוספים. בימי הביניים, היה מהזנים הנפוצים ביותר באירופה. מקור שמו אינו ברור ומבוסס על שלושה מיתוסים:
- הגרסה הספרדית: רוב ההיסטוריונים סבורים שהזן התפתח בצפון-מזרח ספרד, באזור אראגון, ושמו המקורי הוא Granacha.
- הגרסה הצרפתית: עם התפשטות הזן, הגיע גם לצרפת שם הפך שמו ל-Grenache. לא ברור אם השם הצרפתי נובע מהתגלגלות של המילה הספרדית או אולי ממקור אחר.
- הגרסה הטבעית: יש תיאוריה שטוענת ששמו קשור למילה הלטינית "granum", שפירושה "גרגר" או "זרע", וייתכן שיש בכך כדי לרמוז על גודל הענב או על זרעיו הגדולים.
ארץ מקור ואזורי גידול
למרות שבימינו רבים מזהים את הגרנאש עם צרפת, ובמיוחד עם אזור הרון, יש לזכור שהוא ספרדי לפני שהוא כל דבר אחר. אזורים כמו ריוחה, נווארה ואראגון טיפחו את הזן הזה במשך מאות שנים והם המקור. בצרפת, ספרד וקליפורניה ניתן למצוא אינספור פרשנויות לגרנאש. כיום, בדרום צרפת, במיוחד בעמק הרון, הגרנאש מתגלה מחדש. בנוסף, הזן זוכה לפופולריות גם באזורים חדשים יותר בעולם. באוסטרליה וקליפורניה, ניתן למצוא גרנאש מודרני, לעיתים עם ניחוחות אקזוטיים וטוויסטים חדשניים.
בישראל, ניתן למצוא גידולי גרנאש בגליל העליון, הרי יהודה ורמת הגולן. הזן זוכה לעדנה מחודשת עם יותר יקבים שמעניקים לו במה ראויה. ניתן למצוא גנאש גם ביינות רוזה איכותיים, בבלנדים ים־תיכוניים ואף בגרסאות זניות מרשימות.
כמה מילים על הזן וטעמיו הבולטים
לגרנאש קליפה דקה, מה שמעניק ליינות המבוססים עליו צבע בהיר יחסית. אל תתנו לצבעו הבהיר לגרום לכם לפקפק בעושרו. מדובר ביין עשיר בפירות. בעל גוף בינוני עד מלא. עם טאנינים רכים ומבנה נעים לשתייה. לעיתים מרגיש מעט מתוק. למרות היותו יבש. תוצאה של רמות סוכר גבוהות בענב שמובילות לאחוזי אלכוהול גבוהים. על אף כל אלו. הגרנאש נותר מאוזן. בזכות חמיצות נעימה. הוא מתאים לשתייה בצעירותו. אך בגרסאות איכותיות. של גידול מדויק ויישון בעץ. הוא מסוגל להתיישן ולהשתבח במשך עשור ויותר. יין גרנאש טוב מביא אל הכוס ניחוחות מובהקים של פירות אדומים כמו: פטל בשל, תותים, דובדבן ולפעמים גם רמזים לשזיף מיובש או תאנה. בזנים ממקומות חמים במיוחד, אפשר לחוש גם תווים של קינמון, עשבי תיבול ים־תיכוניים כמו טימין, רוזמרין או לבנדר, ולעיתים רמז לאניס. יינות מיושנים יציעו עומק נוסף של עור, תבלינים, אניס ולעיתים נגיעה של שוקולד או קקאו.
לגימה של יין אדום לצד המנה הנכונה
גרנאש הוא יין קולינרי להפליא. בעיקר כי מתאים לארוחה ים־תיכונית קלילה. או לחלופין לארוחת ערב עשירה ומורכבת. הוא מחמיא לירקות צלויים. בשרים לבנים כמו עוף או הודו, תבשילי קדירה עם עשבי תיבול, וגם לפסטות עשירות כמו לזניה. רביולי או פפרדלה ברוטב שמנת ועגבניות. גרנאש משתלב באופן נפלא עם גבינות חצי קשות כמו מנצ'גו. פקורינו או גאודה מיושנת. רוזה מגרנאש יתאים נהדר לבראנץ' או פיקניק.
טמפרניו: תמצית של ספרד בכוס יין אדום
טמפרניו הוא מהזנים המוכרים ביותר בספרד, וניתן למצוא אותו כמעט בכל אזור יין מרכזי במדינה. בעיקר ניתן למצוא אותו גדל באזורים כמו ריוחה, ריברה דל דוורו ופריוראט. יינות טמפרניו מתאפיינים בטעמים ייחודיים עשירים ובחומציות מאוזנת. יש לזן אופי ים־תיכוני משולב עם רעננות פירותית, מה שמקנה לו ייחודיות ויכולת יישון מצוינת. טמפרניו מבטא את התרבות, ההיסטוריה
והאקלים של ספרד בכל לגימה, ולכן נחשב לאחד הסמלים של עולם היין הספרדי.
עובדה שאולי לא ידעתם
השם טמפרניו מגיע מהמילה הספרדית "temprano" שמשמעותה "מוקדם". השם מתייחס לעובדה שהזן מבשיל מוקדם יחסית בעונת הגידול. מה שמאפשר לו להימנע מחשיפה מופרזת לשמש הקופחת של הקיץ הספרדי. תכונה זו הפכה אותו לאידיאלי לגידול באזורים חמים ויבשים, וסיבה זו חלק משמעותי בהצלחתו ברחבי ספרד. טמפרניו הוא חלק בלתי נפרד ממורשת יינות ספרד ומלווה את מסורת זו לאורך דורות. במהלך ההיסטוריה, ניתן למצוא אזכורים לכך ששימש כזן מרכזי ביינות המדורגים לפי תקופת היישון והיווה אבן יסוד בהתפתחות תרבות היין המקומית.
ארץ מקור ואזורי גידול
מקור הטמפרניו בספרד, שם הוא נחשב לאחד הבולטים בתעשיית היין. עם הזמן, הזן התפשט לאזורים נוספים כמו פורטוגל. ומדינות נוספות בעולם כולל אוסטרליה וארצות-הברית. טמפרניו משתלב באופן מושלם עם האקלים של ספרד, במיוחד באזורי ריוחה וריברה דל דוורו, שם הוא מופק בגרסאות שונות: מיינות צעירים ועד יינות ישנים עם ניואנסים מורכבים. כיום הוא נמצא גם באזורים אחרים בעולם. כמו פורטוגל, שם משמש בעיקר ליינות פורט. במדינות כמו ארצות-הברית, אוסטרליה וישראל, הוא מספק יינות ייחודיים המבטאים את האדמה והאקלים המקומיים.
כמה מילים על הזן וטעמיו הבולטים
קליפתו העבה של הטמפרניו מקנה לו צבע אדום כהה ואופי טעמים עשיר. הוא מספק יינות עם גוף בינוני עד מלא, טאנינים רכים וחומציות מאוזנת. במיוחד בגרסאות היישון, הוא מפתח עושר וטעמים מורכבים עם תווים של פרי אדום בשל, לצד תיבול עדין ואופי עשיר. במגוון יינות טמפרניו ניתן למצוא טעמים של דובדבן שחור, תות שדה, שזיף סגול ולעיתים גם רימונים בשלים. ביינות שמתיישנים בחבית נוספים טעמים של וניל, קינמון, טבק, עור, ולעיתים אפילו נגיעות של קפה, קקאו או אדמה לחה. החומציות המרעננת מאזנת את המתיקות הטבעית של הפרי, והטאנינים הרכים מקנים תחושת עושר מבלי להיות מכבידים.
לגימה לצד המנה הנכונה
טמפרניו משתלב נהדר עם מנות ספרדיות קלאסיות כמו פאייה עם בשר או פירות ים, טאפאס של נקניקים, תבשילים קטלוניים עם בשר בקר, ולחמים עם גבינות מיושנות. הוא משתלב גם עם מאכלים ים־תיכוניים כמו ירקות קלויים, קבב טלה, מוסקה, מנות איטלקיות כמו פסטה ברוטב עגבניות עשיר. בזכות טעמיו המגוונים, טמפרניו מתאים למנות עם רטבים עשירים, וגם לפלטות גבינות חצי קשות כמו מנצ’גו, גאודה או פקורינו.
סנג'ובזה: היין האדום האיטלקי שמספר סיפור
סנג'ובזה הוא אחד הזנים המוכרים בעולם היין בכלל ומהמובילים ביינות טוסקנה, איטליה. מדובר בזן בעל אופי של פרי אדום טהור עם ניחוחות ארומטיים שמייצגים את המהות של האזור האיטלקי המפורסם. יינות הסנג'ובזה משתנים מאוד לפי אזור הגידול. כשכל גרסה שלהם משדרת את העוצמה וההדר של תעשיית היין האיטלקית. יינות סנג'ובזה משקפים לא רק את התנאים המקומיים אלא גם משהו מהסיפור האיטלקי שוקק החיים. בין אם מדובר ביין קיאנטי קליל ומרענן או בברונלו די מונטלצ’ינו עשיר ומורכב. מדובר בזן שנדמה שיודע להגיש את הנשמה האיטלקית בכוס.
עובדה שאולי לא ידעתם
סנג'ובזה הוא זן שתועד לראשונה בתקופה הרומית ואוזכר בכתבים חקלאיים עוד במאה ה־1 לספירה. מה שמעיד על חשיבותו באותו התקופה. השם סנג'ובזה מגיע מהצירוף הלטיני "sanguis Jovis" שפירושו "דמו של יופיטר", מי שהיה מלך האלים הרומיים. השם המיתולוגי, לצד התיעוד המתוארך. מצביעים על הקשר העמוק של הזן להיסטוריה הרומית.
ארץ מקור ואזורי גידול של יין אדום זה
סנג'ובזה נחשב לזן איטלקי מובהק. שילוב של שמש נדיבה, טמפרטורות מתונות בלילה ואדמה עשירה במינרלים, מספקים את התנאים המושלמים עבור הזן. בתנאים אלו באים לידי ביטוי גם העידון וגם המורכבות שבו. למרות ניסיונות לגדלו במקומות נוספים, כמו קליפורניה או אוסטרליה, רק באיטליה הוא מצליח לבטא את מלוא עומקו עושרו הייחודיים.
עיקר גידול הסנג'ובזה מתרחש בטוסקנה, אך ניתן למצוא אותו גם במחוזות שכנים כמו אומבריה, לאציו ומרקה. בארצות-הברית (במיוחד בקליפורניה) מנסים בשנים האחרונות לטפח את הזן, וגם בישראל ישנה מגמה מתפתחת של יינות סנג'ובזה זניים שמציגים פרשנות מקומית לזן הקלאסי, עם תוצאה קלילה, פירותית ומרעננת.
כמה מילים על הזן וטעמיו הבולטים
סנג'ובזה מתאפיין בענבים בעלי קליפה דקה ומספק יינות בהירים יחסית בעלי מבנה טאני רך. החומציות הגבוהה שלו היא אחד ממאפייניו הבולטים. מבנה הגוף שלו נע בין קל לבינוני, תלוי באופי היין ואזור הגידול, והוא אידיאלי ליישון בחביות עץ לטובת לפיתוח רבדים נוספים. יינות סנג'ובזה בולטים בטעמים פירותיים של דובדבן אדום, תות שדה, רימונים ושזיף צעיר. ככל שהוא מתיישן, מתפתחים תווים עמוקים יותר של עור, טבק, אדמה לחה ושוקולד מריר. במקרים של יישון בחביות עץ אלון, נוסף גם ניחוח מעודן של וניל, קלייה ולעיתים רמז לאפר ואגוזים קלויים.
לגימה של יין אדום לצד המנה הנכונה
סנג'ובזה הוא יין מעולה לליווי ארוחה איטלקית עם רוטבי עגבניות עסיסיים, פסטות מסורתיות כמו פנה ארביאטה או לזניה בשרית, פיצות עם מוצרלה טרייה. ואפילו מנות אנטיפסטי עם חצילים קלויים ופלפלים. מעבר למנות קלאסיות, יין זה משתלב גם עם בשרים צלויים כמו סטייק או עוף על האש, מנות דגים מבושלים עם עגבניות ועשבים. וצלייה קלה של ירקות שורש. גבינות בשלות כמו פקורינו רומנו או פרמז'ן מבליטות את המליחות המרומזת והעומק שביין.
טעימה מכל טעם
רכזנו את עיקר המידע אודות גידולי הזנים, טעמיהם וניחוחותיהם וההתאמות הקולינריות שלהם בטבלה. כך, תוכלו לקבל הבנה כללית על ההבדלים בין הזנים השונים מבחינות אלו:
| זן | ארץ | טעמים וניחוחות | המנה הנכונה |
| פטיט ורדו | מקור: בורדו כיום גם: באוסטרליה, קליפורניה, ארגנטינה, ספרד וישראל | שכבות של פירות כהים עסיסיים, תבלינים חמים, פרחים סגולים, ולעיתים נגיעות של עשן, ליקריץ, עור וטבק | בשר בקר צלוי, צלעות כבש, תבשילי קדירה מלאי עומק וגם עוף ברטבים סמיכים. משתלב גם עם גבינות עזות טעם שונות |
| זינפנדל | מקור: קרואטיה כיום גם: ארצות הברית, איטליה, אוסטרליה, דרום אפריקה וישראל | פטל, דובדבן שחור, תות בשל ושזיף מיובש. לרוב נלווים אליו תווים מתובלים של קינמון, פלפל שחור, אניס ולעיתים גם שוקולד, קפה או עשן וטבק | ארוחות ברביקיו, בשר עסיסי, תבשילי מקסיקניים, פיצות וטורטיות חריפות. גבינות בשלות כמו ברי, גאודה חריפה או גבינות כחולות מתוקות |
| גרנאש | מקור: ספרד כיום גם: בצרפת, ארצות-הברית, אוסטרליה ואף בישראל | ניחוחות פירות אדומים. ביינות מסוימים ניתן לחוש גם תווים של קינמון, עשבי תיבול ים־תיכוניים כמו טימין, רוזמרין או לבנדר, ולעיתים רמז לאניס | ירקות צלויים, בשרים לבנים כמו עוף או הודו, תבשילי קדירה עם עשבי תיבול, פסטות עשירות, גבינות חצי קשות כמו מנצ'גו, פקורינו או גאודה מיושנת |
| טמפרניו | מקור: ספרד כיום גם: פורטוגל, אוסטרליה וארצות-הברית | פרי אדום בשל, לצד תיבול עדין. ביינות שמתיישנים בחבית נוספים טעמים של וניל, קינמון, טבק, עור, ולעיתים אפילו נגיעות של קפה, קקאו או אדמה לחה | פאייה עם בשר או פירות ים, טאפאס של נקניקים, תבשילי בשר בקר קטלוניים, ולחמים עם גבינות מיושנות וחצי קשות כמו מנצ’גו, גאודה או פקורינו |
| סנג'ובזה | מקור: איטליה כיום גם: נשאר בעיקר באיטליה. בארצות-הברית ישנם נסיונות לטיפוח הזן. גם בישראל ישנה מגמה מתפתחת של יינות סנג'ובזה זניים | דובדבן אדום, תות שדה, רימונים ושזיף צעיר. ככל שהוא מתיישן, מתפתחים תווים עמוקים יותר של עור, טבק, אדמה לחה ושוקולד מריר | פסטות מסורתיות, לזניה בשרית, פיצות עם מוצרלה טרייה, מנות אנטיפסטי עם חצילים קלויים ופלפלים, סטייק או עוף על האש, דגים מבושלים עם עגבניות ועשבים, וגבינות בשלות כמו פקורינו רומנו או פרמזן מגורד |
מהאדום ללבן מסע שעובר ביין טעמים וצבעים
עשרה זנים, עשרה סיפורים. הזנים שהצגנו בשני הפרקים האחרונים. מביאים עימם סיפורים של מסע, של תרבות, של היסטוריה ושל טעמים ייחודיים. מעבר לייחודיות אותה מביא כל זן. הוא גם מביא עימו את המקום ממנו הגיע, את האדמה, את מזג האוויר ואת הדרך שבה גידלו אותו.
כעת, משפרקים אלו, העוסקים ביינות האדומים. מגיעים אל סיומם, אנחנו מתקדמים וממשיכים להתעמק ולחקור גם את סוד הקסם של הענבים הלבנים. בפרק הבא נתחיל עם הזנים: שרדונה, סוביניון בלאכן, ריזלינג, פינו גריג'יו, ושנין בלאן. הזנים: ויונייה, גוורצטרמינר, מוסקט, סמיון, טריביאנו יקבלו את הבמה בפרק שלאחריו, או בקיצור, כדאי להמשיך לעקוב. הצטרפו אלינו להמשך המסע, אל עבר היינות הלבנים המביאים עמם עולמות של פריחות, טריות, ותעוזה. אנחנו בטוחים שיהיה מעניין כמו תמיד ועם הרבה מאוד טעם.
כפי שכבר הבנו, כל כוס יין היא סיפור של ענב עם היסטוריה ומאפיינים ייחודיים שהופכים את היין למרתק יותר. הצטרפו אלינו להמשך של "בשביל היין – בלוג בנושא יין מבית היוצר של בר מאסטר" כשבפרק הבא נתחיל להתמקד בענבי היינות הלבנים
