ברוכים הבאים ל "בשביל היין", סדרת הכתבות שמוקדשת כולה ליין! בפרק הקודם נכנסנו לעומקם של חמישה ענבים לסוגי יין לבן שונים ובולטים: שרדונה, סוביניון בלאכן, ריזלינג, פינו גריג'יו, ושנין בלאן. חמישה זנים המהווים חלק מעמוד השדרה של עולם היין הלבן. בפרק זה נחשוף בפניכם חמישה זנים נוספים, מיוחדים ומרתקים: ויונייה, גוורצטרמינר, מוסקט, סמיון וטרביאנו. כל אחד מהם הוא עולם שלם של ניחוחות, טעמים וסיפורים שרק מחכים להתגלות. אנחנו מזמינים אתכם להצטרף אלינו למסע תגליות מלא בטעם ולגלות אותם וליהנות מהרחבת חוויית השתייה שלכם.

ויונייה: כמעט ונכחד וכמה טוב שחזר לבין סוגי יין לבן של היום

ויונייה הוא זן ענבים לבן, שחוזר למרכז הבמה לאחר שנים ארוכות של כמעט היכחדות. הוא מפיק יינות עשירים, ארומטיים ובעלי גוף מלא, עם מרקם משיי וניחוחות מורכבים. בזכות אופיו המיוחד, ויונייה הפך למושא הערצה בקרב יצרני יין וחובבים כאחד, וביסס את מעמדו כאלטרנטיבה מרתקת ונגישה לשרדונה.

עובדה שאולי לא ידעתם על סוג יין לבן זה

בשנות ה-60 של המאה ה-20, נותרו בעולם כולו רק כ-80 דונמים של כרמי ויונייה. הסיבה לכך הייתה הקושי הרב בגידול הזן והתפוקה הנמוכה שלו. למרבה המזל, בזכות מאמצי שימור של ייננים בעמק הרון שבצרפת, הזן ניצל מהכחדה וכיום הוא חווה פריחה מחודשת בעולם כולו.

ארץ מקור ואזורי גידול

מקורו של זן הויונייה הוא בעמק הרון בצרפת. אזור גידולו המסורתי הוא בקונדריו, שם הוא זן הענבים הלבן היחיד המותר לשימוש בייצור יין. כיום, הזן צבר פופולריות רבה וניתן למצוא כרמים מוצלחים שלו גם באזורים חמים יותר בעולם. קליפורניה היא אזור הגידול הגדול ביותר של ויונייה מחוץ לצרפת, שם הוא מפיק יינות עשירים ופירותיים. בנוסף, מדינת וירג'יניה אימצה את הויונייה כ"ענב הרשמי" שלה, והיא מייצרת ממנו יינות עדינים ומאוזנים יותר בזכות האקלים הלח. באוסטרליה, ויונייה צבר פופולריות רבה, במיוחד בדרום היבשת. בדרום אפריקה ישנם אזורים המציעים ויונייה בעל אופי נגיש ופירותי, המשלב ניחוחות של אפרסק ומשמש עם רעננות מיוחדת. גם במדינות כמו איטליה, צ'ילה, ארגנטינה ואפילו ישראל, ניתן למצוא כיום כרמי ויונייה, המציגים פרשנות מקומית לאופי הייחודי של הזן.

כמה מילים על הזן וטעמיו הבולטים

יינות ויונייה הם יינות ארומטיים במיוחד, עשירים ורכים. הם מתאפיינים לרוב בניחוחות של פירות לבנים ופירות כמו אפרסק ומשמש, בשילוב עם תווים פרחוניים של יסמין, סחלב ופרחי-בר. אופי היין מושפע מאוד מתהליך ההפקה. יינות שאינם מיושנים נוטים להיות פירותיים ומרעננים יותר, בעוד יינות מיושנים בחביות עץ אלון יציגו רבדים נוספים של וניל, אגוזים וקרמל. בדומה לשרדונה, הויונייה הוא יין בעל גוף מלא ומרקם קרמי ושמנוני, אך הוא נטול החמיצות הגבוהה האופיינית לזנים אחרים.

לגימה לצד המנה הנכונה

המרקם העשיר והניחוחות המורכבים של ויונייה הופכים אותו ליין נהדר לצד מנות בעלות טעם ומרקם דומים. הוא משתלב מצוין עם מאכלים מהמטבח האסייתי, כמו קארי צהוב, מנות עוף עם קרם קוקוס, ודגים צלויים ברוטב חמאה. הוא יתאים גם למנות דגים אפויות, לפסטות עם רוטב שמנת עשיר, ולמגוון גבינות בשלות כמו גבינת גרוייר או קומטה.

גוורצטרמינר: עושר לבן בכוס

גוורצטרמינר הוא זן יין לבן ארומטי ומלא נוכחות, שמציג פרופיל טעמים דרמטי וייחודי. השם "גוורץ" פירושו "מתובל" בגרמנית, והוא מרמז על הניחוחות הדומיננטיים שמייחדים אותו. יינות גוורצטרמינר קלים לזיהוי בזכות הארומות העוצמתיות שלהם, המזכירות לעיתים בושם, וטעמן המודגש.

עובדה שאולי לא ידעתם

למרות השם והמראה החיצוני הדומה של הענבים, לגוורצטרמינר אין קשר גנטי לזן טרמינר. מחקרים גנטיים הוכיחו כי הוא מוטציה של זן אחר, אך השם נשאר ומהווה תזכורת היסטורית לזן איתו התבלבלו.

ארץ מקור ואזורי גידול

גוורצטרמינר מזוהה באופן מסורתי עם אזור אלזס שבצרפת, שם הוא מגיע לביטוי מלא ועוצמתי. האקלים הקריר והייבוש המקומי יוצרים יינות בעלי ארומטיות קיצונית, גוף מלא וטעמים מורכבים. בגרמניה, שם הוא גדל בהצלחה, יינות גוורצטרמינר נוטים להיות קלילים ופירותיים יותר. מעבר לאירופה, הזן צבר פופולריות באזורים קרים יחסית בעולם החדש. בארצות-הברית, הוא גדל בעיקר באזורי אורגון וושינגטון, שם יינותיו מציגים חמיצות רעננה יותר לצד טעמי ליצ'י וורדים. בניו-זילנד מתייחסים אליו באופן שמדגיש את האופי הפיקנטי והמתובל שלו. באיטליה, הוא נפוץ בעיקר באזור טרנטינו-אלטו אדיג'ה, שם הוא מפיק יינות יבשים ואלגנטיים המשלבים ארומות פרחוניות ומינרליות. הזן גדל גם באוסטרליה, אך לרוב בבלנדים ולא כזן יחיד, למעט בכמה יקבים בוטיקיים המייצרים ממנו יינות מתוקים ועשירים.

כמה מילים על הזן וטעמיו הבולטים

יינות גוורצטרמינר יבשים וחצי-יבשים הם לרוב בעלי גוף מלא, מרקם שומני וחמיצות נמוכה. הם מתאפיינים בארומות בולטות של ליצ'י, אשכולית אדומה, ורדים וג'ינג'ר. יינות מתוקים המיוצרים מהזן, מציגים גם הם ניחוחות של פירות טרופיים, מנגו ובננה, תוך שמירה על המורכבות האופיינית. יישון קצר של היין יכול להעניק לו עומק נוסף.

לגימה לצד המנה הנכונה

בזכות אופיו המתובל והעשיר, גוורצטרמינר הוא יין אולטימטיבי למטבחים אסייתיים. הוא משתלב נהדר עם מאכלים חריפים, כמו מנות מהמטבח התאילנדי, ההודי והסיני. בנוסף, הוא מתאים מאוד לגבינות קשות ומעושנות, כבסיס לרטבי שמנת עשירים או לליווי של כבד אווז.

מוסקט: פרחים ובושם עתיקים

מוסקט הוא זן ענבים עתיק, הידוע בניחוחותיו הפרחוניים והמבושמים. הוא מהווה משפחה שלמה של זנים. המשותף לכולם, הוא הפרופיל הארומטי המובהק והדומה, המזכיר ניחוח של פרחי הדרים, ורדים וענבים טריים. יין מוסקט הוא חגיגה של טעמים מתוקים ורעננים, והוא מגיע במגוון רחב של סגנונות: מיינות יבשים ועד יינות קינוח עשירים.

עובדה שאולי לא ידעתם

זני המוסקט נחשבים לאחד מזני הענבים העתיקים ביותר בעולם. עדויות היסטוריות מצביעות על כך שהם קיימים כבר אלפי שנים ושימשו לייצור יין עוד מימי היוונים והרומאים. למוסקט יש קשר גנטי לזנים רבים אחרים, והוא שימש במקור להכנת יינות מתוקים, עשירים וחזקים.

ארץ מקור ואזורי גידול

לזני המוסקט אין ארץ מקור מובהקת, אך הם נפוצים במיוחד באזורי הים התיכון, ונחשבים לאחד מזני הענבים העתיקים ביותר בעולם. כיום, מגדלים את זני המוסקט בכל רחבי העולם, כאשר כל אזור מביא לידי ביטוי סגנון שונה ומיוחד. באיטליה, זן מוסקטו ביאנקו הוא הבולט ביותר. הוא משמש לייצור יינות מבעבעים ומתוקים או פשוט ליינות מתוקים. בצרפת, זן מוסקט ד'אלזס ידוע ביינותיו היבשים, המציגים ארומטיות מרשימה של פרחים טריים והדרים. בדרום צרפת מוסקט  משמש לייצור יינות קינוח מתוקים ועשירים. בארצות-הברית, ובמיוחד בקליפורניה, זן מוסקט קנלי מפיק יינות יבשים ומרעננים, המשמרים את הארומטיות המובהקת של הזן. בנוסף, זני מוסקט נפוצים גם ביוון, אוסטרליה וספרד, שם הם משמשים ביינות מחוזקים ויינות קינוח, ומציגים את הרבגוניות המדהימה של הזן העתיק.

כמה מילים על הזן וטעמיו הבולטים

אחד המאפיינים העיקריים של מוסקט הוא יכולתו לשמור על ניחוח של ענבים טריים, דבר נדיר מאוד בעולם היין. היינות מהזן מאופיינים בארומות בולטות של ורדים, פרחי תפוז, אפרסק ואגסים, ורמזים לתבלינים כמו ג'ינג'ר. בזכות רמות הסוכר הגבוהות שהוא מפתח, יינות מוסקט מתוקים יכולים להציג טעמים של דבש, פירות טרופיים ופירות מסוכרים. יינות יבשים מהזן שומרים על אותה ארומטיות פרחונית, אך בעלי חמיצות גבוהה וגוף קל-בינוני.

לגימה לצד המנה הנכונה

יינות מוסקט, ובמיוחד הסגנונות המתוקים, הם בני לוויה מושלמים ליינות קינוח וקינוחים פירותיים. הם משתלבים נהדר עם פירות טריים, עוגות פירות, גלידת וניל, ועם קינוחים המכילים שוקולד לבן. יינות מוסקט יבשים מתאימים למנות מהמטבח האסייתי, כמו קארי צהוב, סושי, או מנות עוף קלות עם רוטב על בסיס דבש.

סמיון: בולט בבורדו ומפתיע עם הזמן

סמיון הוא זן ענבים לבן, הידוע ביכולתו לייצר מגוון רחב של יינות, החל מיינות יבשים ומרעננים ועד ליינות קינוח מתוקים ועשירים. הוא מציע שילוב ייחודי של גוף מלא, מרקם חלק וחמיצות בינונית, ובזכות יכולתו להשתבח עם השנים, הוא נחשב לאחד היינות הלבנים בעלי פוטנציאל היישון הגבוה ביותר.

עובדה שאולי לא ידעתם

סמיון הוא אחד משלושת זני הענבים הלבנים העיקריים באזור בורדו שבצרפת. יחד עם ענבים נוספים, הוא מהווה את עמוד השדרה של יינות בורדו הלבנים. במיוחד של יינות הקינוח המתוקים והיוקרתיים מסוטרן, הנחשבים ליינות הקינוח הטובים בעולם.

ארץ מקור ואזורי גידול

מקורו של זן הסמיון הוא בבורדו, צרפת. כיום, הזן נפוץ מאוד באוסטרליה, בעמק האנטר, שם הוא מפיק יינות יבשים ופריכים בעלי אופי ייחודי, המיועדים ליישון ארוך. יינות סמיון מעמק האנטר מוכרזים בצעירותם כיינות קלילים עם חמיצות גבוהה, ועם השנים הם מפתחים טעמים מורכבים של דבש טעמי קלייה. בנוסף, מגדלים את הזן גם באזורים כמו דרום אפריקה, שם הוא נחשב לחלק חשוב מתעשיית היין המקומית, ובארצות-הברית, בעיקר באזורי מדינת וושינגטון וקליפורניה, שם הוא משמש לעתים קרובות כמרכיב בבלנדים עם סוביניון בלאן.

כמה מילים על הזן וטעמיו הבולטים

יינות סמיון צעירים מציגים לרוב טעמים של פירות ירוקים כמו ליים ואגסים, וניחוחות של עשב וצוף פרחים. אך כאשר הוא מיושן, הוא מפתח טעמים מורכבים יותר של דבש, שעוות דבורים ואגוזי לוז. יינות סמיון מבורדו מאופיינים לרוב במתיקות עדינה, בעוד שבאוסטרליה הם נוטים להיות יבשים ובעלי חמיצות גבוהה יותר. המרקם שלו עשיר, והוא בעל גוף בינוני-מלא, מה שהופך אותו לבחירה מושלמת עבור יינות יבשים.

לגימה לצד המנה הנכונה

בזכות האופי העשיר והגוף המלא שלו, סמיון הוא יין המתאים למגוון רחב של מנות. הוא משתלב נהדר עם מאכלי ים, במיוחד דגים אפויים או צלויים ברוטב חמאה, וגם עם מנות עוף או הודו ברוטב שמנת. הוא יתאים גם לגבינות רכות ומעודנות.

טרביאנו: יין וקוניאק

טרביאנו הוא אחד מזני הענבים הלבנים הנפוצים בעולם, במיוחד באיטליה ובצרפת. למרות שהוא לא תמיד זוכה לאותה הערכה כמו זנים ארומטיים אחרים, טרביאנו הוא עמוד תווך בתעשיית היין, המפיק יינות יבשים, קלילים, פריכים ובעלי חמיצות גבוהה. הוא ידוע ביכולתו להשתלב היטב בבלנדים ובזכות נגישותו ורעננותו.

עובדה שאולי לא ידעתם

טרביאנו הוא הזן הלבן הנפוץ ביותר באיטליה, והוא מהווה את הבסיס ליינות רבים באזור טוסקנה ומרכז איטליה. בנוסף, טרביאנו, שנקרא בצרפתית "אוני בלאן", הוא גם זן הענבים העיקרי שמשמש לייצור קוניאק וארמניאק.

ארץ מקור ואזורי גידול של סוג יין לבן זה

מקורו של זן הטרביאנו הוא במרכז איטליה, שם הוא אחד מזני הענבים הלבנים הנפוצים ביותר, ומהווה את הבסיס ליינות רבים באזור אברוצו. בצרפת הוא נפוץ במיוחד באזור קוניאק. הטרביאנו נפוץ גם מחוץ לאירופה, אך הוא מזוהה בעיקר עם תעשיית היין האירופית. הוא גדל באזורים כמו אוסטרליה, ארגנטינה וארצות-הברית. לרוב משמש לבלנדים ולא ליינות זניים. למרות שנפוץ, במדינות אלו הוא בדרך כלל לא מגיע לאותה רמת איכות או ביטוי מורכב כמו באזורי הגידול המסורתיים שלו באיטליה ובצרפת.

כמה מילים על הזן וטעמיו הבולטים

יינות טרביאנו הם בדרך כלל יינות יבשים וקלילים בעלי חמיצות גבוהה. הם מתאפיינים בארומות עדינות של הדרים (לימון, ליים), אגס ירוק ותפוח. הם נוטים להיות בעלי גוף קל-בינוני וסיומת יבשה ומרעננת.טרביאנו הוא זן שאינו נוטה לפתח טעמים עשירים או מורכבים במיוחד, אלא מתמקד ברעננות ובחוויית שתייה קלה ונגישה, מה שהופך אותו לבן לוויה מצוין למנות קלות.

לגימה לצד המנה הנכונה

בזכות חמיצותו הגבוהה והאופי ה"נקי" שלו, טרביאנו הוא יין המתאים למנות קלות ופשוטות. הוא משתלב נהדר עם מאכלי ים, סלטים, ירקות צלויים, פסטות ברוטב על בסיס שמן זית, וכמובן עם מטבח ים-תיכוני קלאסי. הוא מתאים במיוחד כאפריטיף.

טיפה מכל טעם של סוגי יין לבן שונים

רכזנו את עיקר המידע אודות אזורי גידולי הזנים, טעמיהם וניחוחותיהם וההתאמות הקולינריות שלהם בטבלה. כך, תוכלו לקבל תמונה כללית על ההבדלים בין הזנים השונים מבחינות אלו:

סוד הפקק והבקבוק: מדריך ליישון סוגי יינות לבנים

כן, כן, בדיוק מה שקראתם! עם הידע המעמיק שרכשתם בכתבות האחרונות בנוגע לזני היינות השונים, חשוב לנו שתדעו, כי בניגוד לתפיסה הרווחת שרק יינות אדומים מתיישנים, עולם היין הלבן מציע פנינים של ממש שיכולות להשתבח עם השנים. אמנם רובם המכריע של היינות הלבנים מיועדים לשתייה תוך שנה עד שלוש שנים משנת הבציר, כשהם עדיין רעננים, פירותיים ופריכים. אך ישנם זנים יוצאי דופן, שעם סבלנות ואחסון נכון, הופכים ליינות מורכבים ועשירים יותר. חשוב לנו לפתוח לכם צוהר לעולם היינות הלבנים המתיישנים ולו רק כדי לנפץ את המיתוס שרק יינות אדומים ראויים ליישון. אנו מאמינים שההבנה אילו זנים מתאימים ליישון, ומאילו עדיף ליהנות בצעירותם, היא מפתח נוסף לפיתוח טעמים והנאה עמוקה יותר מעולם היין.

3 מאפיינים ו-3 יינות בולטים: איז סוגי יין לבן מרוויחים מיישון?

פוטנציאל היישון של יין לבן טמון בעיקר בשלושה מאפיינים: חמיצות גבוהה, מבנה יציב (גוף מלא) וארומטיות ייחודית. ככל שהחמיצות טובה יותר, כך היא משמשת כמעין חומר משמר טבעי, ששומר על היין מפני התחמצנות ומאפשר לו להתפתח.

1. ריזלינג. מלך היישון הלבן: הריזלינג הוא ללא ספק מסוגי יין הלבן בעל פוטנציאל היישון הגדול ביותר. יינות ריזלינג מובחרים. במיוחד אלה שמגיעים מאזורי גרמניה ואלזס. יכולים להתיישן עשרות שנים, ובמהלך הזמן הם מפתחים ארומות ייחודיות ובלתי נשכחות. בצעירותם, הם מציגים טעמי ליים, תפוח ירוק ופרחים, אך עם השנים הם הופכים למורכבים יותר, עם רבדים של דבש, קליה, ולעיתים גם גוון "נפט" אופייני ומיוחד. החמיצות הגבוהה נשמרת היטב ומעניקה ליין חיוּת גם לאחר שנים.

2. סמיון, המפתיע מאוסטרליה ובורדו: יינות סמיון צעירים מאוסטרליה. למשל, הם בדרך-כלל יבשים ופריכים עם ארומות של ליים ועשבים. לאחר מספר שנים בבקבוק. הם מפתחים באופן דרמטי טעמים מורכבים של שעווה, דבש ואגוזי לוז. בבורדו. סמיון הוא ענב המפתח ביינות הקינוח המתוקים והיוקרתיים של סוטרן. שם בשילוב עם העובש האציל הוא מפיק יינות שניתן ליישן במשך מאה שנים ויותר!

3. שרדונה, מבורגון ועד העולם החדש: שרדונה איכותי. במיוחד זה שמגיע מאזורים קרירים. מרוויח מאוד מיישון. יינות אלו, שמאופיינים במקור במינרליות ובחמיצות גבוהה. מפתחים עם הזמן טעמים מורכבים של אגוזי לוז, פטריות וגבינה. תוך שמירה על האלגנטיות שלהם. יישון שמפניה המבוססת על שרדונה. מוסיף לה טעמים של לחם קלוי ושמרים.

כך תאחסנו נכון סוגי יין לבן ליישון

על מנת שיין יוכל להתיישן בהצלחה. יש להקפיד על מספר כללים:

• טמפרטורה: אחסנו את היין במקום קריר ויציב. בטמפרטורה של 12-14 מעלות צלזיוס, והימנעו משינויי טמפרטורה קיצוניים.
• אור: אחסנו את היין במקום חשוך, כיוון שאור חזק פוגע באיכותו.
• אופקי: יש לאחסן את הבקבוקים במצב אופקי. כדי לשמור על פקק השעם לח ולמנוע כניסת חמצן.

מסע של טעמים נגמר, מסע של חגיגת טעמים מתחיל

בפרק הזה למעשה סכמנו את המסע המעמיק שלנו אל נבכי הענבים שמאחורי היינות האדומים והלבנים הבולטים. המעניינים והמסקרנים בתעשיית היין. ועכשיו, אחרי שחקרנו לעומק עשרה זני יינות אדומים ועשרה סוגי יינות לבנים, הגיע הזמן לחגוג! בפרק הבא נצלול אל עולם הבועות. יינות מבעבעים. נעסוק בהיסטוריה והסיפור המעניינים של היינות המבעבעים, בשיטות הייצור, סוגי המבעבעים העיקריים וכמובן, איך לא? נתאים את המבעבע הנכון למנה הנכונה. אנחנו בעיקר נספק כלים איך ליהנות טוב יותר מכוס יין מבעבע ונבין, שלא חייבים אירועים מיוחדים בשביל זה. מוזמנים להצטרף לטעמים הבאים שנגלה.

כפי שכבר הבנו, כל כוס יין היא סיפור של ענב עם היסטוריה. ומאפיינים ייחודיים שהופכים את היין למרתק יותר. הצטרפו אלינו להמשך של  "בשביל היין – בלוג בנושא יין מבית היוצר של בר מאסטר". בפרק הבא נתמקד ביינות מבעבעים ומשמחים במיוחד

The post בשביל היין – מדריך לענבים מובילים לסוגי יין לבן כתבה 7 חלק ב' appeared first on בר מאסטר.

בכל מקום בו הופיעו יין ובירה, היצירתיות והסקרנות של המוזגים והלוגמים הביאה אותם לשלב מרכיבים. לא פעם הוסיפו להם תבלינים, סוכר, דבש ועוד. כבר לפני כ-3,000 שנה, בתרבות המינואית שבכרתים, ערבבו סוגי בירה, יין ודבש. עם השנים תרבות הערבוב, והמזיגה הפכה לחלק מרכזי מתרבות הפנאי של האנשים. בכתבה שלפניכם אנו סוקרים 15 ברים היסטוריים שלדעתנו הותירו חותם על דפי ההיסטוריה של תרבות האלכוהול עליהם גם תוכלו ללמוד בסדנאות שלנו.

מה ההגדרה של ברים היסטוריים אייקונים?

על המילה "בר": לפני שנתעמק בהגדרות של מה הופך בר לאייקוני או להיסטורי, חשוב שנכיר את ההגדרה למילה "בר". משמעות המילה בר, המגיעה מלועזית, היא "עסק קמעונאי בו מגישים משקאות אלכוהוליים ואחרים". מקור המילה בלועזית הוא הדלפק (Bar) עליו מגישים את המשקאות.

על ברים היסטוריים ואייקוניים:

ההגדרה אינה מוחלטת, וכפי שאנו תופסים את זה, בעוד שבר היסטורי מתאר מקום עם עבר עמוק ומשמעותי, בר אייקוני מתאר בר שהפך לסמל תרבותי.

ברים היסטוריים

בר היסטורי הוא בר שפעל לאורך תקופות משמעותיות, לקח חלק באירועים היסטוריים, היה קשור לדמויות מפתח, או היה עד למהפכות תרבותיות, פוליטיות או חברתיות.

מאפיינים בולטים

• ותק: פועל עשרות או מאות שנים
• עבר משמעותי: הקשור לתקופות או תנועות (למשל תקופת היובש בארה"ב, מלחמות, מהפכות)
• שימור: לעיתים קרובות שומר על עיצוב או תפריט מקורי

דוגמה בולטת לעוד אחד מברים היסטוריים

ה- Stonewall Innבניו-יורק, עליו עוד נרחיב בהמשך. הבר נחשב היסטורי, כי בו פרצו מהומות שהובילו למאבק גאה.

ברים אייקוניים

בר אייקוני, נחשב בר שזכה להכרה ציבורית רחבה, השפיע על הסצנה המקומית או העולמית, או שהפך למוקד עלייה לרגל בזכות חוויה ייחודית, עיצוב, תפריט או דמות מיתולוגית שניהלה אותו.

מאפיינים בולטים

• השפעה: בר שיצר אימפקט, או ששמו הפך למותג או שם נרדף לעילוי בתחומו
• זיהוי ובידול: מזוהה עם סגנון מסוים, קוקטייל אייקוני וכיו"ב, לעיתים קרובות מוכר בזכות עיצוב, תפריט או שירות יוצא דופן
• מודל: מהווה השראה לאחרים המנסים לא פעם להתחקות ולחקות

דוגמה בולטת

ה- Death & Coבניו-יורק, שגם עליו נרחיב בהמשך, נחשב אייקוני כי עיצב מחדש את תרבות הקוקטיילים המודרנית למרות שנפתח רק ב־2006.

זמן, משמעות והשפעה של ברים היסטוריים

מאפיינים בולטים המסייעים בהבנת ההבדלים בין ברים אייקוניים וברים היסטוריים:

חשוב לזכור: האבחנה בין ברים אייקוניים וברים היסטוריים לא אומרת שלא יכולים להיות ברים שהם גם וגם, כמו למשל ה-American Bar at The Savoy וה-Harry’s New York Bar שגם עליהם נרחיב מיד.

רשימת 15 הברים ההיסטוריים והאייקוניים שלנו

בעולם שבו טרנדים באים והולכים במהירות הבזק, רק מעטים שורדים את מבחני ההשפעה והזמן. יש ברים, כאלה עם נשמה ועם סיפורים על קירות העץ. יש גם ברים קלאסיים שיודעים להגיש חוויה שהיא מעבר למזיגת קוקטייל. חלק מהברים הקלאסיים נשארים לאורך שנים, אך לא כולם. הברים שסקרנו בולטים בשל ההיסטוריה העשירה שלהם והשפעתם על תרבות אלכוהול.

מן הראוי לציין: הברים מוזכרים ברשימה בסדר אקראי, בלי לנקוט דעה מי יותר איכותי, משמעותי או פופולרי. אם אתם שואלים אותנו, כולם מרתקים במידה דומה באופן שונה. סקרנים לצאת איתנו למסע חובק עולם וזמן?

אחד מהברים ההיסטוריים הוא: American Bar at The Savoy

מיקום: לונדון, אנגליה

על הבר: זה הוא לא סתם בר, אלא בית הספר למיקסולוגיה האירופאית. מאז סוף המאה ה־19, לבר זה חלק משמעותי בסצנת הקוקטיילים באירופה. הבר הוציא תחתיו ברמנים אגדיים כמו הארי קראדוק, והפך למשכן הרשמי של קלאסיקות כמו White Lady ו-Hanky Panky.

למה בחרנו: מדובר בבר הקוקטיילים הפעיל העתיק והמשפיע ביותר בבריטניה. המקום הוליד קלאסיקות במשקאות ובמוזגים כאחד. הבר ממשיך להוות השפעה על סצנת הקוקטיילים העולמית .

שם: Heinold's First and Last Chance Saloon

מיקום: סן פרנסיסקו

על הבר: אי שם, בשנת 1883, כשהסופר-הרפתקן ג'ק לונדון היה רק בן שבע, ג'וני היינולד פתח את הסלון שלו בבקתה שנבנתה מאבני חן מאוניית ציד לווייתנים ישנה. כיום, הבר הזעיר והרעוע הזה, שדלפקו נטוי על ידי רעידת האדמה של 1906, יושב במרכז כיכר הקרויה על שם הפטרון המפורסם ביותר שלו, ג'ק.

למה בחרנו: בר של ימאים, סופרים ורעידות אדמה. בר עץ קטנטן בן 140 שנה הנחשב למקום בו ג'ק לונדון כתב וספג השראה. הוא שומר על הצורה המקורית ותחושת המערב הפרוע.

שם: Green Mill אחד מהברים ההיסטוריים

מיקום: שיקגו

על הבר: היכנסו לחלל והצטרפו חוויית שתייה שכוללת גם היסטוריה של גנגסטרים וג'אז חי. כשהג'אז מתנגן, תוכלו (כמעט!) לחזור לתקופת היובש, כשאמנים כמו בילי הולידיי ניגנו, אל קפונה וחבריו בילו פה, וגנגסטרים החביאו אלכוהול מופרז במנהרות מתחת למקום.

למה בחרנו: תקופת היובש ואל קפונה. בר משנות ה־20 שנשאר כמעט ללא שינוי, והיה אחד ממוקדי המפגש הידועים ביותר בשיקגו. עד היום יש במקום מנהרות בריחה מתחת לרצפה.

שם: Lafitte's

מיקום: ניו אורלינס

על הבר: הבר הוא מראה של ניו אורלינס העתיקה ביותר שאפשר להבחין בה. בעבר שימש הבר כבסיס על ידי מבריחים, האחים לפיט. המקום הפך לבר רק בשנות ה-40 אבל הלבנים הגולמיות והמוכתמות מעשן והתאורה המוגבלת גורמים לבניין מהמאה ה-18 להרגיש עתיק הרבה יותר.

למה בחרנו: פירטיות, מסורת קריאולית, ורוחות רפאים. הבר נבנה בתחילת המאה ה־18 ונחשב לבית העסק העתיק ביותר בארה"ב שעוסק באלכוהול. חיבור ניו-אורלינסי ייחודי בין וודו, מוזיקה ורוחות רפאים הופך אותו לאחד הברים המסתוריים בארצות-הברית.

שם:Don the Beachcomber שהוא מהברים ההיסטוריים

מיקום: לוס אנג’לס, ארה”ב

על הבר: סקירה של ברים משפיעים לא תהיה שלמה בלי להזכיר את הבר האגדי הזה. הבר הראשון שהעז ללכת עד הסוף עם אווירה טרופית. באמצע שנות ה-30 של המאה הקודמת נולד כאן היקום של ה"טיקי": אננס, קוקוס, רום וחלומות על איים רחוקים.

למה בחרנו: מדובר בבר שינה את תרבות השתייה באמריקה והפך את הקוקטייל לחוויה כוללת. בזכותו נולדו עשרות קוקטיילים איקוניים וסגנון עיצוב שלם.

עוד אחד מהברים ההיסטוריים הוא: Brazen Head

מיקום: דבלין

על הבר: הוא אולי אינו הפאב העתיק ביותר באירלנד, אבל יש בו המון היסטוריה. כשהיה פונדק כרכרות, דורות של לוחמי חופש איריים התמקמו כאן; ג'יימס ג'ויס לא רק שתה כאן אלא כתב על כך ב"יוליסס". בערבי חורף מחוץ לעונת התיירות, האח הפתוחה והתקרות הנמוכות מוסיפות אווירה אירית אותנטית.

למה בחרנו: הבר הפעיל העתיק ביותר באירלנד, מאז 1198. מקום מפגש לחובבי אלכוהול, מהפכנים, מוזיקאים, ואמנים. יש תחושה שהבר נושא עמו את כל ההיסטוריה של אירלנד בכוס גינס ובשירה מקומית.

שם: Death & Co

מיקום: ניו-יורק, ארה"ב

על הבר: בר מודרני שנפתח ב־2006, אך כבר הפך למוסד. עיצוב אפלולי, ברמנים במדי ערב, תפריט שמשלב מדע, דיוק ואסתטיקה. מדובר בבר לא רגיל המביא חוויה תיאטרלית של קוקטיילים ברמה הגבוהה ביותר.

למה בחרנו: הבר סימן את לידתה של תקופת ה"קוקטייל המודרני" בעשור הראשון של המאה ה־21. מאז פתיחתו, הוא נחשב לבר שמכתיב מגמות: מהשירות המדויק, דרך העיצוב הקודר והאלגנטי, ועד לרמת התחכום והחדשנות של כל קוקטייל בתפריט.

שם: Stonewall Inn מהברים ההיסטוריים

מיקום: ניו-יורק, ארה"ב

על הבר: לא הרבה חצות של שבת, 28 ביוני 1969, הופיעה המשטרה בפונדק סטונוול בפשיטה שגרתית כדי לעצור את עובדי הבר על הגשת אלכוהול להומוסקסואלים. הלקוחות השיבו מלחמה ומהומות סטונוול הפכו לרגע מכונן בזכויות הגאים.

למה בחרנו: מהפכה חברתית של זכויות הלהט"ב. כיום, פונדק סטונוול הוא מקום עלייה לרגל, עם דגלי קשת מתנפנפים. ונחשב אתר מורשת לאומי וסמל לשינוי חברתי.

שם: Al Brindisi

מיקום: פררה, איטליה

על הבר: מקום עם אווירה ייחודית, מלא בבקבוקי יין מאובקים, פועל במקום זה בצורה כזו או אחרת מאז לפחות 1435. האסטרונום קופרניקוס גר מעל מה שכיום משמש כבר יין בזמן שלמד באוניברסיטת פררה, ויש הטוענים שגם האמן טיציאן שתה כאן.

למה בחרנו: מדובר בבר העתיק ביותר שפועל ברצף, מוזכר גם בספר השיאים של גינס. קירותיו מספרים את סיפוריהם העתיקים של תרבות איטליה, היין והאירוח.

שם: Hofbräuhaus

מיקום: מינכן

אם מינכן היא בירת הבירה של גרמניה,  הרי שבר זה הוא אולם הבירה האולטימטיבי שלה. הבר נוסד לראשונה בשנת 1589, נבנה מחדש פעמיים מאז אך עדיין מרגיש עתיק לחלוטין. קל עד כדי כך להיסחף בהיסטוריה ולדמיין מנהיגים שונים משתמשים בחדרים העצומים, ובאקוסטיקה כאן כדי לחזק מעמדם.

למה בחרנו: סמל הלאום הבווארי והבירה הגרמנית. הוקם כבית בירה והפך לסמל גרמני. כל ספסל, כל כוס בירה, מספרים סיפור עמוק על זהות, מסורת ותרבות גרמנית.

שם: Café de Flore

מיקום: פריז

על הבר: ליד לה דו מאגו המפורסם אף יותר, קפה דה פלור היה מכה לאינטלקטואלים בינלאומיים בשנות ה-20 והלאה. פיקאסו, סארטר וקאמי שתו כאן, וכך גם המינגוויי. חלל הפנים המפואר והמראה החיצוני המדהים משנות ה-80 של המאה ה-19 השתנו מעט מאוד מאז שהדור ההוא שהה כאן, שכן אנשי האינטלקט של אז, כבר אינם עוד.

למה בחרנו: מדובר בבר של הפילוסופים, הסופרים והאינטלקטואלים. עד היום הוא נחשב לסמל של תרבות צרפתית.

שם: Spanards Inn אחד מהברים ההיסטוריים המוכרים

מיקום: לונדון

על הבר: בפאתי המפסטד הית', בר זה מהמאה ה-16 מספק שילוב מנצח של אווירה, היסטוריה ואנשים מרתקים שפקדו אותו. דיקנס שתה כאן, כמו גם המשוררים ביירון, קיטס ושלי ויש הסבורים ששודד הדרכים דיק טרפין התחמם ליד האש בדרך לשודים על האדמה החשוכה והנטושה.

למה בחרנו: ביתם של שודדי הדרכים והספרות הבריטית. הבר שומר על עיצוב עתיק ומלא סיפורים על שודדים ורומנטיקה גותית.

שם: Dos Hermanos

מיקום: קובה

בר ארוך, צר, עמוס בעץ כהה ורום עשיר. מדובר בבר קלאסי בסגנון הוואנה וכשלהקה חיה מנגנת, זהו מסע אמיתי בחזרה בזמן. המשורר והמחזאי הספרדי גרסיה לורקה שתה כאן, וכך גם אל קפונה, בעוד המינגוויי ביסס את משימת ציד הצוללות שלו ממלחמת העולם השנייה בין כאן לאל פלורידיטה.

למה בחרנו: תור הזהב של הרום הקובני. בר ששימש את גדולי ההיסטוריה. הוא מגלם את הזהות הקובנית דרך הרום, הסיגרים והקוקטיילים הקריביים ומהווה עדות חיה לעידן שהתחבר לתרבות הלטינית המתפתחת.

עוד בר מהברים היסטוריים הנוסף הוא: Harry’s New York Bar

מיקום: פריז, צרפת

על הבר: בר פריזאי עם נשמה אמריקאית. נפתח בשנת 1911 ומאז אירח את כל הגדולים: מפ. סקוט פיצג'רלד ועד המינגוויי (שמצטייר כחובב ברים, לאורך הכתבה) כאן נולדה תרבות שתייה שמחברת בין קלאסה אירופאית לפרוע אמריקאי.

למה בחרנו: השילוב המושלם של אלגנטיות ונשמה עם קוקטיילים אגדיים. המקום נוסד על ידי אמריקאי שהעביר בר ממנהטן לפריז  והפך אותו לסמל של "בר אמריקאי" באירופה.

לסיכום הברים ההיסטוריים, האחרון ברשימה – לא מה שחשבתם

אחרי שבקרנו בברים היסטוריים של בפריז, ניו-יורק, דבלין ועוד, הגיע הזמן לחזור הביתה. הבר הביתי שלכם אולי לא מופיע במדריכי תיירות, אבל הוא בהחלט יכול להפוך לטוב ביותר עבורכם אם רק תתנו לו את הבמה. לא צריך קירות בני 200 שנה או תפריט שכתב או קרא אותו סופר. צריך רק כמה בקבוקים, קרח טוב, ומישהו שילמד אתכם את הקסם. אפשר להתחיל פשוט עם סדנת קוקטיילים.  דרך מהנה, נגישה ואישית ללמוד איך להפוך כל ערב רגיל לחוויה. עם שייקר, יצירתיות, ואנשים טובים מסביב. בסוף, יכול להיות שהבר הכי טוב בעולם… הוא פשוט הבר שאתם תצרו בעצמכם.

בפעם הבאה שבא לכם ליהנות מבר היסטורי אייקוני, למה שלא תצרו אחד כזה אצלכם? הצטרפו אלינו לסדנת קוקטיילים המותאמת בדיוק עבורכם וגלו איך עושים היסטוריה, כוס אחרי כוס

The post ברים היסטוריים אייקונים שכל חובב אלכוהול חייב להכיר appeared first on בר מאסטר.

בשביל היין הלבן : מדריך לענבים מובילים ליינות לבנים – חלק א'

ברוכים הבאים ל "בשביל היין". סדרת הכתבות שמוקדשת כולה ליין! הפעם נדבר על יין לבן בשני הפרקים הקודמים חקרנו לעומק ענבי יינות אדומים. את הפרק הזה והפרק הבא נקדיש לעשרה ענביי יין לבן. הזנים והיינות שיוצרים בולטים בעיקר בזכות הרעננות, הקלילות והטעמים המגוונים שלהם.

בשונה מהיינות האדומים, המופקים מענבים בעלי קליפות כהות. יין לבן נוצר בעיקר מענבים בהירי קליפה, או מענבים כהים מהם הוסרה הקליפה. התוצאה המתקבלת היא עולם של טעמים: החל מיינות רעננים, פריכים ומלאי חיים, ועד יינות עשירים ומלאי גוף עם נגיעות חמאה ותבלינים עדינים. התהליך הייחודי של הכנתם, הכולל הפרדת המיץ מהקליפות באופן מיידי ותסיסה בטמפרטורות נמוכות. שומר על הארומה העדינה והמרקם הקליל. בנוסף לכל הטוב שיש ליינות לבנים להציע בלגימות, הם הפכו למרכיב מועדף בקוקטיילים, שכן החומציות שבו מאזנת את טעמי המשקה בדומה לאופן שבו פועל מיץ הדרים.

הסיפור של יין לבן הוא סיפור של איזון מושלם בין פשטות לעומק, בין מסורת לחדשנות ואין דרך טובה יותר להמשיך לגלות אותו מאשר להעמיק בזני הענבים שמייצרים את כל הקסם הזה. כמובן שאם אתם מעוניינים להרחיב עוד, אתם מוזמנים לסדנת היינות שלנו!

יין לבן שרדונה: פשטות שמסתירה עושר

שרדונה הוא ככל הנראה מהזנים היותר מוכרים בעולם היין. וללא ספק אחד המגוונים שבהם. מקורו בצרפת. אך במהלך השנים הפך לחביב היקבים ברחבי העולם כלל הנראה בזכות היכולות שלו להביא ביטויים שונים. מדובר בזן שיכול לספק מגוון רחב של סגנונות, טעמים ומרקמים, מה שהופך אותו ל"חומר ביד היוצר". שהוא למעשה היינן. למרות ששרדונה לא נחשב לזן ארומטי במיוחד. יש בו איכויות יוצאות דופן של איזון, ריכוז פרי, ומבנה שמאפשר לו להתפתח היטב. בין אם בבקבוק ובין אם במהלך יישון בחביות עץ אלון.

עובדה שאולי לא ידעתם

עד שנות ה-50, שרדונה לא הוזכר באופן ברור בכרמים בצרפת. לעיתים הוא הוגדר פשוט כ"בורגון (בורגונדי) לבן". הזן קיבל את שמו המוכר רק לאחר מחקרי DNA מודרניים והכרה רשמית. שרדונה הוא אחד משלושת הזנים הקלאסיים בבלנד של שמפניה ולעיתים גם הבלעדי במה שנקרא "Blanc de Blancs".

האגדה והזווית הארצישראלית: יש הגורסים, ששרדונה הגיע לתודעה האירופית בזכות צלבנים צרפתים שהביאו עמם את היין הזה דווקא מישראל. ישראל כונתה על-ידי חלק מאנשי העולם דאז "שער אדוניי". כשמנסים לבטא מילים אלו במבטא צרפתי, מקבלים שם שמאוד מזכיר את שם הענב. חשוב לציין כי מקור השם שרדונה מגיע, ככל הנראה, מהכפר Chardonnay , בבורגון שבצרפת.

ארץ מקור ואזורי גידול

שרדונה נולד בכפר הקטן שרדונה שבבורגון. אך משם יצא למסע חובק עולם. הוא גדל היום כמעט בכל אזור יין משמעותי: בורגון, שמפיין, קליפורניה, אוסטרליה, ניו זילנד, צ’ילה, דרום אפריקה. וכמובן גם בישראל. ברוב חלקי הארץ, האקלים החם יחסית מביא ליינות עשירים ובשלים יותר, אך באזורים גבוהים כמו הרי ירושלים. רמת הגולן והגליל העליון. מייצרים גם גרסאות רעננות ומאוזנות יותר.

כמה מילים על הזן וטעמיו הבולטים

שרדונה הוא זן המציע מדוון רחב של פרופילי טעם. מאזורי גידול קרירים יותר היין יהיה חד, עם חומציות גבוהה, ומינרליות שמזכירה אבן גיר או צדפים, ניחוחות של תפוח ירוק, אגס, לימון וליים. לעומת זאת, מאזורי גידול חמימים יותר היין מקבל ניחוחות של חמאה, קרם וניל, עץ קלוי, ולעיתים גם קוקוס, שקד קלוי ואפילו אננס בשל או מנגו. סוד הקסם של שרדונה הוא באיזון בין פרי לעץ, בין רעננות לעומק, בין תחכום לנגישות.

לגימה לצד המנה הנכונה

שרדונה הוא יין לבן המתאים לליווי מנעד רחב של מנות. גרסה קלילה וחדה תתאים לדגים נאים. גבינות רכות כמו ברי וקממבר. פסטות עם רטבים לבנים ואפילו סושי. לעומת זאת, שרדונה מלא ועשיר יותר יתחבר מעולה עם פסטות שמנת, עוף צלוי, סלמון אפוי, רביולי גבינות וגבינות קשות יותר כמו גרוייר למשל.

סוביניון בלאן: לא עוד לבן רגוע

סוביניון בלאן הוא ין לבן ארומטי, חד וצלול. הוא ביטוי של אופי. אדמה מזג-אוויר ועבודה ייננית. סוביניון בלאן הוא בחירה מושלמת ליין מרענן שמעיר את החך. והולך נהדר עם מגוון רחב של מאכלים. מאחורי הרעננות החדה מסתתר זן עמוק המתאים ליינות חד-זניים. וגם לבלנדים איכותיים. בעשורים האחרונים, עם עליית הפופולריות של יינות לבנים חדים ומינרליים, הפך סוביניון בלאן לבולט במיוחד על מדפי היין בעולם, בין אם כיין קיצי פשוט או כיין מורכב ואצילי.

עובדה שאולי לא ידעתם

אבל בטוח ידעתם אם קראתם את הפרקים העוסקים ביינות אדומים ובמיוחד את הראשון [לינק] בו התעמקנו, בין היתר גם בקברנה סוביניון. מחקרי DNA חשפו שסוביניון בלאן, יחד עם קברנה פרנק, הוא אחד משני ההורים של קברנה סוביניון, אחד מזני הענבים האדומים החשובים בעולם. השם סוביניון בלאן מורכב משתי מילים צרפתיות שמשמעותן הוא לבן פראי. שם זה ניתן לו ככל הנראה בשל גידולו הפראי בגפנים חזקות באזור דרום־מערב צרפת. יש בשם כדי לשמר את תחושת הטבעיות (אפילו הפראית) שבו, כולל הארומות העשבוניות החזקות.

ארץ מקור ואזורי גידול

סוביניון בלאן נולד בעמק הלואר בצרפת, שם נחשב ליין לבן אצילי ומעודן במיוחד. מעבר לעמק הלואר, בצרפת הוא גדל גם באזור בורדו. הזן כבש את העולם בזכות יכולתו להסתגל לסוגי אקלים שונים, יחסית, ועדין לשמר את אופיו. כיום הוא נפוץ במדינות ואזורים כמו למשל ניו זילנד, קליפורניה, צ’ילה, דרום-אפריקה ואוסטרליה. בישראל גדל בעיקר בהרי ירושלים, בגליל העליון וברמת הגולן.

כמה מילים על הזן וטעמיו הבולטים

סוביניון בלאן הוא זן שמתאפיין ביכולת מדהימה לשקף את המקום בו גדל: הקרקע. הטמפרטורות והכישרון של היינן. הוא זן אשר מבשיל מוקדם יחסית. ונקלט היטב גם באזורים חמים תוך שימור פרופיל טעמים חד וברור. המאפיינים המרכזיים שלו הם חומציות גבוהה, נוכחות רעננה, וטעמים ברורים ו"נקיים". ההבדלים ביינות המופקים מהזן בין מזג-אוויר חמים לקריר הם דרמטיים. באקלים חם יתקבל יין טרופי ומרוכך, עם תווים טרופיים של פסיפלורה, אננס, מלון, אפרסק לבן. באקלים קריר הוא מציג חומציות חדה המביאה עמה ניחוחות וטעמים של דשא קצוץ, פלפל ירוק, ליים, ותפוח ירוק.

לגימה לצד המנה הנכונה

סוביניון בלאן הוא מהיינות הלבנים הכי ורסטיליים מבחינת התאמה לאוכל. בזכות הרעננות והחומציות שלנו ומנעד הטעמים שיכול לספק. הוא יכול להתאים למנות ים קלילות כמו סביצ’ה, דגים לבנים, צדפות. הולך נהדר עם סלטים המשלבים גבינות עזות, כמו למשל גבינות עיזים, ומנות עם עשבי תיבול טריים. יכול להשתלב נהדר בארוחה אסייתית פיקנטית המשלב טעמי קארי ירוק למשל.

ריזלינג: מפרחים ועד נפט הכל קשור – יין לבן

זן ארומטי, מלא ניגודים: גם עדין, גם חזק. גם טרי וגם מעט מפתיע. היין המופק מענבי ריזלינג משלב בין ריח פרי. ניחוח פרחוני ומגע מינרלי. מדובר באחד מהזנים הלבנים המעודנים והאציליים ביותר שיש, עם איכויות יוצאות דופן של חומציות גבוהה ואיזון טבעי לצד יכולת לבטא את הטרואר. תכונות אלו הופכות אותו לאחד הזנים האינטלקטואליים והגמישים ביותר. הוא מסוגל לייצר יינות במנעד סגנונות רחב: מיבש מינרלי וחד, דרך חצי יבש פירותי ועד לקינוח מתוק ועמוק עם יכולת התיישנות של עשרות שנים. גם בבגרותהוא שומר על רעננות מעוררת השתאות ומפתח ארומות מורכבות כולל ריח אופייני של נפט, שנחשב לתו איכות ביינות ריזלינג מתיישנים.

עובדה שאולי לא ידעתם

מקור השם הוא ככל הנראה מגרמנית ומשמעותו זליגה או טיפטוף.  לפי גרסה זו. השם מתייחס לזרימה של המיץ מהענב. השערה נוספת גורסת כי שם הענב קשור לשם של ענב עתיק בשםRüssling  שהיה נפוץ באזור הריין. השם הופיע לראשונה במסמכים מהמאה ה-15, מה שהופך את ריזלינג לאחד הזנים המתועדים הוותיקים ביותר באירופה.

ארץ מקור ואזורי גידול

מוצאו של ריזלינג הוא בצפון־מערב גרמניה, ואלזה, צרפת. שם הוא זוכה להוקרה כזן אציל ויוקרתי ביותר. הריזלינג משגשג באזורים קרים. למרות זאת, ניתן למצוא אותו כיום גם באזורים כמו ניו-זילנד, אוסטרליה וארצות-הברית. בישראל מגדים ריזלינג בגליל העליון, הרי ירושלים ורמת הגולן.

כמה מילים על הזן טעמין הבולטים

ריזלינג נחשב לאחד הזנים האציליים והמוערכים ביותר בעולם היין. ובצדק. הוא מפגין חומציות טבעית גבוהה מאוד. מה שמקנה לו רעננות מיידית אך גם יכולת התיישנות יוצאת דופן. לעיתים לאורך עשורים.

אחד מסימני ההיכר של ריזלינג הוא האיזון בין מתיקות, חומציות ואלכוהול נמוך יחסית, מה שמאפשר גם ליינות חצי יבשים או מתוקים להרגיש קלילים ורעננים. היין מציע מנעד רחב של ארומות וטעמים: בפרופיל הצעיר ניתן למצוא טעמי תפוח ירוק, אגס, אפרסק לבן, ליים ולימון, לצד ניחוחות פרחוניים עדינים כמו יסמין ופריחת תפוז. לעיתים קרובות מופיעה מינרליות ברורה, המתוארת כטעמי גיר, או אבן רטובה. עם השנים, יינות ריזלינג נוטים לפתח ניחוחות של נפט או בנזין, תו ארומטי טבעי הנחשב על ידי רבים כמאפיין איכותי של יישון נכון.

לגימה לצד המנה הנכונה

ריזלינג, בזכות חומציות שמאזנת טעמים חריפים או עשירים, נחשב לאחד מהיינות הלבנים הכי נוחים לשילוב עם מזון. ריזלינג יהיה מלווה מושלם למלון מרחבי העולם כמו למשל סושי, דגים, תבלינים אסייתיים בולטים, גבינות עם טעמים בולטים, מנות עוף ואפילו פיצות.

פינו גריג'יו: קלילות איטלקית פוגשת תחכום צרפתי של יין לבן

פינו גריג'יו, הוא מוטציה גנטית טבעית של פינו נואר. מה שמקנה לו קליפת ענב ורודה-אפרפרה. תכונה יוצאת דופן ביחס לזני ענבים לבנים. הקשר הזה לא רק גנטי אלא גם סגנוני: בדיוק כפי שפינו נואר נחשב לזן אלגנטי אך משתנה בהתאם לטרואר, כך גם פינו גריג'יו מבטא סגנונות שונים בצורה מובהקת. פינו גריג'יו איטלקי מתאפיין ביין קליל, רענן, עם חומציות בינונית וטעמים עדינים של תפוח ירוק. אגס ולימוניות. לעומתו, גרסאות צרפתיות נוטות להיות עשירות ומורכבות יותר, עם גוף מלא וטעמים מורכבים של תפוח אפוי, דבש ותבלינים. מה שהופך את פינו גריג'יו למרתק הוא הרבגוניות שלו. שכן, הוא מסוגל להיות פשוט. מרענן ונגיש – או מורכב. עשיר ומרובד.

עובדה שאולי לא ידעתם על יין לבן זה

פירוש המילה "גריג'יו" היא אפור. המתייחסת לצבע האפור-ורדרד של קליפת הענב. "פינו" נובע מהמילה אצטרובל. ככל הנראה בשל צורת האשכול הצפופה של הענבים. חשוב לציין שפינו גריג'יו ופינו גרי הם שםש ונים לאותו הזן. כמו השמות, גם הסגנונות הם שונים. פינו גרי הוא הצרפתי העשיר והמתובל ופינו גריג'יו הוא האיטלקי  הרזה והקליל.

ארץ מקור ואזורי גידול

מקור הפינו נואר הוא בבורגון צרפת ולכן גם  מקור הפינו גרי. עם הזמן נדד מצרפת לצפון איטליה. שם קיבל זהות משלו בתור פינו גריג'יו. מאז, הפך לאחד היינות הפופולריים ביותר באיר

ופה ובעולם כולו. מעבר לאיטליה וצרפת, ניתן למצוא גידולים בולטים של הזן גם במדינות כמו גרמניה. ארצות-הברית. ניו-זילנד ואוסטרליה. בישראל הגידולים נחשבים כצעירים יחסית ונמצאים בעיקר באזורים כמו הרי ירושלים והגליל העליון.

כמה מילים על זן וטעמין הבולטים

בשל קליפתו. לעתים נותר מפינו גריג'יו יין מעט ורדרד או אפרפר. הוא מבשיל מוקדם ומתאים מאוד לאקלים קריר. מה ששומר על חומציות טבעית גבוהה. בסגנון האיטלקי. הוא מצטיין בקלילות, ניחוחות הדרים. חומצה מובהקת וסיום יבש מאוד. זהו יין שכמעט תמיד נועד לשתייה מיידית. הוא מציע טעמים של לימון, תפוח ירוק, אגס, אפרסק לבן, פרח לבן וקליפת הדר. ביינות מאזור כמו אלזס. ניתן למצוא מורכבות רבה יותר. כולל גוף מלא, ניחוחות של אגסים אפויים ותיבול עדין. ניתן למצוא ביינות אלו ניחוחות של דבש, אגוז מוסקט, אפרסק בשל, מינרליות ולעיתים נגיעות מעודנות של תיבול או עשן.

לגימה לצד המנה הנכונה

מדובר בזן של יין המתאים למנות קלילותמסוגים שונים וביניהן: סלטים קיציים. אנטיפסטי. ברוסקטות. גבינות צעירות וכו'. בנוסף הוא משתלב נהדר עם מאכלי ים כמו צדפות. קלאמרי ודגים נאים וכן, עם פסטות עדינות ברטבים קלילים. במטבח האסייתי הוא יכול להתאים למנות כמו ספרינג-רולס ומנות לא חריפות מדי.

שנין בלאן: זן אחד, אין-ספור סגנונות של יין לבן

שנין בלאן הוא אחד הזנים הלבנים הוותיקים והמרתקים ביותר בעולם היין. עם שורשים עמוקים באזור עמק הלואר שבצרפת. מקור שמו ככל הנראה במנזר מון שנין. היין מצטיין בגמישות יוצאת דופן המאפשרת יצירת יינות בסגנונות שונים תוך שמירה על חומציות גבוהה ומרקם עשיר. שנין בלאן מציע פרופיל טעמים עשיר ומגוון. הפרופיל הארומטי והטעמים שלו משתנים בהתאם לגיל. לסגנון ולמיקום. למרות שהוא בולט בצרפת. דרום-אפריקה הפכה בשנים האחרונות לשם נרדף לשנין בלאן מודרני. שם הוא נקרא לעיתים סטין. בדרום-אפריקה הוא מציג מאפיינים עשירים יותר עם גוף מלא ואלכוהול גבוה. בזכות האיזון בין רעננות טבעית לעומק טעמים, שנין בלאן הוא מלווה נהדר למגוון סגנונות קולינריים.

עובדה שאולי לא ידעתם על סוג יין לבן זה

אמנם אין משמעות ישירה בצרפתית המודרנית למילה שנין. אך ככל הנראה הקשר ההיסטורי לאזור הגידול מעניק לזן את שמו. למרות שכונה גם בשמות אחרים. שמו התקבע ככל הנראה בזכות נזיר בשם זה. שלפי הסיפורים, הוא זה שפיתח את הזן באזור. בשנות ה-2000 הזן חזר לתודעה הציבורית. בעיקר בזכות קבוצת ייננים צעירים בצרפת ובדרום-אפריקה. לאחר שנדמה היה שנשכח.

ארץ מקור ואזורי גידול

מקורו של הזן הוא בעמק הלואר שבמערב צרפת, שם נחשב לזן לבן אצילי, כזה שמביע את הטרואר באופן ייחודי, עם חומציות גבוהה ופוטנציאל יישון יוצא דופן. בדרום-אפריקה. כאמור, הפך לזן הלבן החשוב ביותר במדינה ובקליפורניה נמצא בעיקר בבלנדים. בישראל ניתן למצוא גידולים בעיקר באזורים גבוהים והוא מציע יינות יבשים ורעננים לצד גרסאות עשירות ומבושלות יותר.

כמה מילים על הזן וטעמיו הבולטים

שנין בלאן הוא זן בעל חומציות גבוהה מאוד, תכונה שהופכת אותו למועמד אידיאלי למגוון יינות. הזן נוטה להביע בצורה מדויקת את הטרואר בו הוא גדל. ותגובתיותו לעיבוד היינני מעניקה חופש סגנוני רב. מה שיוצר מגוון רחב של יינות עם טביעת אצבע ייחודית. בדרום-אפריקה. הוא שימש בעבר ליינות פשוטים. בשני העשורים האחרונים עבר מהפך והפך לביטוי איכותי ומוערך של טרואר מקומי וייננות עילית. בסגנון היבש של דרום-אפריקה וצרפת הוא מציע טעמי תפוח ירוק, אפרסק לבן, דבש, עשב טרי ואבן. בסגנון מתוק עולים בו טעמי  דבש, תפוח אפוי, נוגט, תפוז מסוכר וקליפת לימון.

לגימה לצד המנה הנכונה עם יין לבן

שנין בלאן מתאים למנות שונות בהתאם לסגנון שלו. יינות יבשים נהדרים עם מאכלי ים, צדפות, סלטים, גבינות עם טעמים חזקים, עוף צלוי ודגים אפויים. חצי יבשים ומתוקים משתלבים עם מטבח אסייתי מתובל, גבינות כחולות, כבד אווז וקינוחים עדינים על בסיס פירות. מבעבעים מושלמים כמשקה פתיחה לארוחה, לצד מנות ראשונות עדינות.

טיפה מכל טעם של יין לבן

רכזנו את עיקר המידע אודות אזורי גידולי הזנים, טעמיהם וניחוחותיהם וההתאמות הקולינריות שלהם בטבלה. כך, תוכלו לקבל תמונה כללית על ההבדלים בין הזנים השונים מבחינות אלו:

אם עוד לא מצאתם את היין הלבן שלכם, חכו לפרק הבא

בפרק הזה יצאנו למסע בין חמישה מהזנים הלבנים הבולטים והאהובים ביותר בעולם היין: שרדונה, סוביניון בלאן, ריזלינג, פינו גריג'יו ושנין בלאן. כל אחד מהם מציע סגנון שונה ומעניין כשלעצמו. מרעננות חדה ועד עומק מינרלי, ממבנה מדויק ועד חמאיות מלטפת. יחד הם מציגים את העושר והגיוון של עולם היינות הלבנים. עושר וגיוון שנראה שלא תמיד זוכים להכרה ולמודעות הראויים להם. בפרק הבא נמשיך את המסע הלבן עם חמישה זנים מסקרנים לא פחות: ויונייה, גוורצטרמינר, מוסקט, סמיון וטרביאנו. ניכנס לעולמות הארומטיים. האקזוטיים וההיסטוריים של יינות לבנים שאולי פחות מדברים עליהם אבל בהחלט שווה להכיר.

כפי שכבר הבנו, כל כוס יין היא סיפור של ענב עם היסטוריה ומאפיינים ייחודיים שהופכים את היין למרתק יותר. הצטרפו אלינו להמשך של  "בשביל היין – בלוג בנושא יין מבית היוצר של בר מאסטר" כשבפרק הבא נתמקד בענבים נוספים של היינות הלבנים

The post יין לבן, בשביל היין – 10 זנים של יינות לבנים כתבה 6 חלק א' appeared first on בר מאסטר.

יין אדום , בשביל היין:

מדריך לענבים מובילים  – חלק ב'

ברוכים הבאים ל "בשביל היין", סדרת הכתבות שמוקדשת כולה ליין! ביקשתם יין אדום אז קיבלתם: בפרק הקודם נכנסו לעומקם של חמישה ענבי יינות אדומים בולטים: קברנה סוביניון, מרלו, פינו נואר, סירה/שיראז ומלבק. התוודענו לאזורי הגידול. שיטות ההפקה. סיפורים מרתקים אודות כל אחד ועוד. בפרק זה נציג חמישה זנים נוספים. מסקרנים ומעניינים לא פחות: פטיט ורדו, זינפנדל, גרנאש, טמפרניו וסנג'ובזה. כל אחד מזנים אלו מביא עימו את הייחודיות שלו, אותה נכיר היטב בפרק זה. אנחנו מזמינים אתכם להמשיך איתנו במסע ההעמקה בזנים וליהנות מחוויית שתייה אחרת ממה שהכרתם.

פטיט ורדו: מפגש אלגנטי של עומק וצבע של יין אדום

כמובן שעל הכל תלמדו בסדנה שלנו אבל לבנתיים בואו נתחיל. פטיט ורדו הוא זן המביא עוצמה, צבע עמוק וניחוחות ייחודיים. למרות שהוא זן שלרוב נמצא כחלק מבלנד. בעיקר בבורדו, צרפת. בשנים האחרונות יקבים בעולם וגם בישראל, מייצרים ממנו יינות זניים מפתיעים ומרשימים. פטיט ורדו מביא איתו אופי בלתי מתפשר עם גוף מלא וצבע כהה ועשיר. בזכות אלו, בצירוף רמות גבוהות של טאנינים, מדובר בזן שמתאים בעיקר לאוהבי יינות חזקים ומלאי נוכחות.

עובדה שאולי לא ידעתם על יין אדום זה

משמעות השם "פטיט ורדו" בצרפתית היא "ירוק קטן". המרמז על נטייתו של הזן להבשיל מאוחר מהרגיל. בשל כך, חלק מהענבים נקטפים לפני שהבשילו לחלוטין. בבורדו. האקלים לעיתים מקשה על הבשלתו המלאה. ולכן הוא משולב לרוב בכמויות קטנות בבלנדים. אולם באזורים חמים יותר. כמו ישראל, ספרד או דרום אוסטרליה, הוא מבשיל כראוי ומאפשר ייצור של יינות זניים עוצמתיים.

ארץ מקור ואזורי גידול

פטיט ורדו מגיע מאזורים חמים בבורדו. אך בשל עונת גידול קצרה. לא זכה לפופולריות רחבה כמו זו אליה זכו זנים אחרים. כיום, נראה שהזן חווה עדנה בזכות גילויו מחדש במדינות ים־תיכוניות ובאזורים בעלי שמש חזקה. אזורי גידול עם שמש מרובה וימי שמש ארוכים. מצליחים להביא לידי ביטוי את כל עושרו של הזן ומעניקים לו מקום של כבוד גם כיין זני. כיום ניתן למצוא יקבים איכותיים המייצרים אותו באוסטרליה, קליפורניה, ארגנטינה, ספרד וישראל. בישראל, בזכות האקלים המספק תנאים טובים להבשלה מיטבית. הזן מספק יינות עשירים וצבעוניים שמתאימים לקהל המקומי ולעיתים אף זוכים בפרסים בינלאומיים.

כמה מילים על הזן וטעמיו הבולטים של יין אדום זה

פטיט ורדו הוא ענב קטן יחסית. עם קליפה עבה במיוחד, שמספקת צבע עמוק וטאנינים מובחנים. תכונות אלו מקנות ליין פוטנציאל יישון יוצא דופן. לצד יצירת מבנה מלא ואיזון מרשים. יינות פטיט ורדו מצטיינים בעושר פירותי עם טעמים בולטים של פירות כהים כמו פטל שחור, שזיף בשל, ואוכמניות. הוא גם מביא עימו ניחוחות של פרחים ותבלינים ולעיתים גם עשן או ליקריץ. יינות פטיט ורדו מיושנים בחביות עץ אלון יפתחו תווים של וניל, קפה, שוקולד מריר ולעיתים אף טבק או עור.

לגימה לצד המנה הנכונה

העוצמה הייחודית של פטיט ורדו הופכת אותו למלווה מושלם למנות עשירות או מורכבות בטעמים. הוא נפלא לצד בשר בקר צלוי. צלעות כבש. תבשילי קדירה מלאי עומק וגם עוף ברטבים סמיכים. בזכות הטאנינים והמבנה. הוא משתלב נפלא גם עם גבינות עזות טעם כמו גבינות כחולות חריפות, גבינות בשלות מאוד או גבינות מעושנות.

זינפנדל: יין אדום מלא חיים עם נגיעות תבלין

זינפנדל הוא זן ענבים אדום עם טעמים בולטים ואופי בלתי שגרתי. יינות זינפנדל ידועים בארומטיות הגבוהה, בפירותיות הבולטת ובתיבול החריף שמעניק להם אופי מרענן וייחודי. למרות שמקור הזן בקרואטיה, זינפנדל הפך לאחד הסמלים של תעשיית היין האמריקאית, שם הפך לפופולרי במיוחד בזכות סגנונו הנגיש והכובש.

עובדה שאולי לא ידעתם

מקור השם זינפנדל הוא אמריקאי וככל הנראה מתבסס על שיבוש של שמות גרמניים של זנים שהיו בשימוש כשזן זה הגיעו לארצות-הברית במאה ה-19. במשך שנים רבות, סברו כי זינפנדל הוא זן אמריקאי מקורי, עד שמחקרים גנטיים גילו את האמת, כי מקור הזמן בקרואטיה. לאחר מכן הובא לאיטליה ולבסוף "היגר" לארצות הברית במאה ה־19. מאז ועד היום, זינפנדל התפתח בעיקר בקליפורניה, אזור אידיאלי להפקת יינות עשירים, לעיתים עם אחוזי אלכוהול גבוהים, וטעמים סוחפים.

ארץ מקור ואזורי גידול של יין אדום זה

כאמור, קרואטיה היא מולדת הזן המקורית. הפריצה הגדולה של הזן הייתה דווקא בארצות הברית שם ישנם אזורים בהם מגדלים את הזן כבר מעל 150 שנה. היום מגדלים זינפנדל גם במדינות כמו איטליה, אוסטרליה, דרום אפריקה וישראל. בארץ הזן זוכה בשנים האחרונות ליותר ויותר תשומת לב בקרב מגדלים. במיוחד באזורים חמים עם קרקעות עמוקות.

כמה מילים על הזן וטעמיו הבולטים

זינפנדל מייצר יינות מגוונים: החל מיינות קלים. פירותיים ומעט מתקתקים. ועד ליינות עוצמתיים עם גוף מלא ועושר טעמים מרוכז. הוא נוטה לפתח רמות סוכר גבוהות בזמן ההבשלה, מה שמוביל לרמות אלכוהול גבוהות יחסית. זינפנדל מתאפיין בטעמים של פטל, דובדבן שחור, תות בשל ושזיף מיובש. לרוב נלווים אליו תווים מתובלים של קינמון, פלפל שחור, אניס ולעיתים גם שוקולד, קפה או עשן. טעמים המודגשים כשהיין מתיישן בחבית. השפעת היישון מוסיפה לו רבדים עמוקים של וניל, עץ אלון ולעיתים גם נגיעות של טבק.

לגימה לצד המנה הנכונה

הפירותיות והתיבול של זינפנדל הופכים אותו לבן לוויה מצוין לאוכל בשרי עשיר בתבלינים. הוא משתלב נהדר עם ארוחות ברביקיו, בשר עסיסי, תבשילים בסגנון מקסיקני. וגם פיצות וטורטיות חריפות. אוהבי גבינות יגלו שהוא הולך מעולה עם גבינות בשלות כמו ברי, גאודה חריפה או גבינות כחולות מתוקות.

גרנאש: יין אדום עם חמימות ים־תיכונית בכל לגימה

גרנאש הוא אחד הזנים האהובים בעולם היין. בזכות פירותיות מודגשת, אלכוהול גבוה ותיבול עדין, גרנאש מציע חוויית שתייה נעימה, עם רמיזה לשמש ולחום שממנו הוא מגיע. זה הוא יין שמצליח לשלב בין נגישות לבין עושר מורכב ולכן זוכה לפופולריות רחבה.

עובדה שאולי לא ידעתם

גרנאש נחשב לאחד הזנים העתיקים ביותר. ככל הנראה מקורו בצפון־מזרח ספרד. משם התפשט לצרפת, איטליה, אוסטרליה ואזורים נוספים. בימי הביניים, היה מהזנים הנפוצים ביותר באירופה. מקור שמו אינו ברור ומבוסס על שלושה מיתוסים:

1. הגרסה הספרדית: רוב ההיסטוריונים סבורים שהזן התפתח בצפון-מזרח ספרד, באזור אראגון, ושמו המקורי הוא Granacha.
2. הגרסה הצרפתית: עם התפשטות הזן, הגיע גם לצרפת שם הפך שמו ל-Grenache. לא ברור אם השם הצרפתי נובע מהתגלגלות של המילה הספרדית או אולי ממקור אחר.
3. הגרסה הטבעית: יש תיאוריה שטוענת ששמו קשור למילה הלטינית "granum", שפירושה "גרגר" או "זרע", וייתכן שיש בכך כדי לרמוז על גודל הענב או על זרעיו הגדולים.

ארץ מקור ואזורי גידול

למרות שבימינו רבים מזהים את הגרנאש עם צרפת, ובמיוחד עם אזור הרון, יש לזכור שהוא ספרדי לפני שהוא כל דבר אחר. אזורים כמו ריוחה, נווארה ואראגון טיפחו את הזן הזה במשך מאות שנים והם המקור. בצרפת, ספרד וקליפורניה ניתן למצוא אינספור פרשנויות לגרנאש. כיום, בדרום צרפת, במיוחד בעמק הרון, הגרנאש מתגלה מחדש. בנוסף, הזן זוכה לפופולריות גם באזורים חדשים יותר בעולם. באוסטרליה וקליפורניה, ניתן למצוא גרנאש מודרני, לעיתים עם ניחוחות אקזוטיים וטוויסטים חדשניים.

בישראל, ניתן למצוא גידולי גרנאש בגליל העליון, הרי יהודה ורמת הגולן. הזן זוכה לעדנה מחודשת עם יותר יקבים שמעניקים לו במה ראויה. ניתן למצוא גנאש גם ביינות רוזה איכותיים, בבלנדים ים־תיכוניים ואף בגרסאות זניות מרשימות.

כמה מילים על הזן וטעמיו הבולטים

לגרנאש קליפה דקה, מה שמעניק ליינות המבוססים עליו צבע בהיר יחסית. אל תתנו לצבעו הבהיר לגרום לכם לפקפק בעושרו. מדובר ביין עשיר בפירות. בעל גוף בינוני עד מלא. עם טאנינים רכים ומבנה נעים לשתייה. לעיתים מרגיש מעט מתוק. למרות היותו יבש. תוצאה של רמות סוכר גבוהות בענב שמובילות לאחוזי אלכוהול גבוהים. על אף כל אלו. הגרנאש נותר מאוזן. בזכות חמיצות נעימה. הוא מתאים לשתייה בצעירותו. אך בגרסאות איכותיות. של גידול מדויק ויישון בעץ. הוא מסוגל להתיישן ולהשתבח במשך עשור ויותר. יין גרנאש טוב מביא אל הכוס ניחוחות מובהקים של פירות אדומים כמו: פטל בשל, תותים, דובדבן ולפעמים גם רמזים לשזיף מיובש או תאנה. בזנים ממקומות חמים במיוחד, אפשר לחוש גם תווים של קינמון, עשבי תיבול ים־תיכוניים כמו טימין, רוזמרין או לבנדר, ולעיתים רמז לאניס. יינות מיושנים יציעו עומק נוסף של עור, תבלינים, אניס ולעיתים נגיעה של שוקולד או קקאו.

לגימה של יין אדום לצד המנה הנכונה

גרנאש הוא יין קולינרי להפליא. בעיקר כי מתאים לארוחה ים־תיכונית קלילה. או לחלופין לארוחת ערב עשירה ומורכבת. הוא מחמיא לירקות צלויים. בשרים לבנים כמו עוף או הודו, תבשילי קדירה עם עשבי תיבול, וגם לפסטות עשירות כמו לזניה. רביולי או פפרדלה ברוטב שמנת ועגבניות. גרנאש משתלב באופן נפלא עם גבינות חצי קשות כמו מנצ'גו. פקורינו או גאודה מיושנת. רוזה מגרנאש יתאים נהדר לבראנץ' או פיקניק.

טמפרניו: תמצית של ספרד בכוס יין אדום

טמפרניו הוא מהזנים המוכרים ביותר בספרד, וניתן למצוא אותו כמעט בכל אזור יין מרכזי במדינה. בעיקר ניתן למצוא אותו גדל באזורים כמו ריוחה, ריברה דל דוורו ופריוראט. יינות טמפרניו מתאפיינים בטעמים ייחודיים עשירים ובחומציות מאוזנת. יש לזן אופי ים־תיכוני משולב עם רעננות פירותית, מה שמקנה לו ייחודיות ויכולת יישון מצוינת. טמפרניו מבטא את התרבות, ההיסטוריה

והאקלים של ספרד בכל לגימה, ולכן נחשב לאחד הסמלים של עולם היין הספרדי.

עובדה שאולי לא ידעתם

השם טמפרניו מגיע מהמילה הספרדית "temprano" שמשמעותה "מוקדם". השם מתייחס לעובדה שהזן מבשיל מוקדם יחסית בעונת הגידול. מה שמאפשר לו להימנע מחשיפה מופרזת לשמש הקופחת של הקיץ הספרדי. תכונה זו הפכה אותו לאידיאלי לגידול באזורים חמים ויבשים, וסיבה זו חלק משמעותי בהצלחתו ברחבי ספרד. טמפרניו הוא חלק בלתי נפרד ממורשת יינות ספרד ומלווה את מסורת זו לאורך דורות. במהלך ההיסטוריה, ניתן למצוא אזכורים לכך ששימש כזן מרכזי ביינות המדורגים לפי תקופת היישון והיווה אבן יסוד בהתפתחות תרבות היין המקומית.

ארץ מקור ואזורי גידול

מקור הטמפרניו בספרד, שם הוא נחשב לאחד הבולטים בתעשיית היין. עם הזמן, הזן התפשט לאזורים נוספים כמו פורטוגל. ומדינות נוספות בעולם כולל אוסטרליה וארצות-הברית. טמפרניו משתלב באופן מושלם עם האקלים של ספרד, במיוחד באזורי ריוחה וריברה דל דוורו, שם הוא מופק בגרסאות שונות: מיינות צעירים ועד יינות ישנים עם ניואנסים מורכבים. כיום הוא נמצא גם באזורים אחרים בעולם. כמו פורטוגל, שם משמש בעיקר ליינות פורט. במדינות כמו ארצות-הברית, אוסטרליה וישראל, הוא מספק יינות ייחודיים המבטאים את האדמה והאקלים המקומיים.

כמה מילים על הזן וטעמיו הבולטים

קליפתו העבה של הטמפרניו מקנה לו צבע אדום כהה ואופי טעמים עשיר. הוא מספק יינות עם גוף בינוני עד מלא, טאנינים רכים וחומציות מאוזנת. במיוחד בגרסאות היישון, הוא מפתח עושר וטעמים מורכבים עם  תווים של פרי אדום בשל, לצד תיבול עדין ואופי עשיר.  במגוון יינות טמפרניו ניתן למצוא טעמים של דובדבן שחור, תות שדה, שזיף סגול ולעיתים גם רימונים בשלים. ביינות שמתיישנים בחבית נוספים טעמים של וניל, קינמון, טבק, עור, ולעיתים אפילו נגיעות של קפה, קקאו או אדמה לחה. החומציות המרעננת מאזנת את המתיקות הטבעית של הפרי, והטאנינים הרכים מקנים תחושת עושר מבלי להיות מכבידים.

לגימה לצד המנה הנכונה

טמפרניו משתלב נהדר עם מנות ספרדיות קלאסיות כמו פאייה עם בשר או פירות ים, טאפאס של נקניקים, תבשילים קטלוניים עם בשר בקר, ולחמים עם גבינות מיושנות. הוא משתלב גם עם מאכלים ים־תיכוניים כמו ירקות קלויים, קבב טלה, מוסקה, מנות איטלקיות כמו פסטה ברוטב עגבניות עשיר. בזכות טעמיו המגוונים, טמפרניו מתאים למנות עם רטבים עשירים, וגם לפלטות גבינות חצי קשות כמו מנצ’גו, גאודה או פקורינו.

סנג'ובזה: היין האדום האיטלקי שמספר סיפור

סנג'ובזה הוא אחד הזנים המוכרים בעולם היין בכלל ומהמובילים ביינות טוסקנה, איטליה. מדובר בזן בעל אופי של פרי אדום טהור עם ניחוחות ארומטיים שמייצגים את המהות של האזור האיטלקי המפורסם. יינות הסנג'ובזה משתנים מאוד לפי אזור הגידול. כשכל גרסה שלהם משדרת את העוצמה וההדר של תעשיית היין האיטלקית. יינות סנג'ובזה משקפים לא רק את התנאים המקומיים אלא גם משהו מהסיפור האיטלקי שוקק החיים. בין אם מדובר ביין קיאנטי קליל ומרענן או בברונלו די מונטלצ’ינו עשיר ומורכב. מדובר בזן שנדמה שיודע להגיש את הנשמה האיטלקית בכוס.

עובדה שאולי לא ידעתם

סנג'ובזה הוא זן שתועד לראשונה בתקופה הרומית ואוזכר בכתבים חקלאיים עוד במאה ה־1 לספירה. מה שמעיד על חשיבותו באותו התקופה. השם סנג'ובזה מגיע מהצירוף הלטיני "sanguis Jovis" שפירושו "דמו של יופיטר", מי שהיה מלך האלים הרומיים. השם המיתולוגי, לצד התיעוד המתוארך. מצביעים על הקשר העמוק של הזן להיסטוריה הרומית.

ארץ מקור ואזורי גידול של יין אדום זה

סנג'ובזה נחשב לזן איטלקי מובהק. שילוב של שמש נדיבה, טמפרטורות מתונות בלילה ואדמה עשירה במינרלים, מספקים את התנאים המושלמים עבור הזן. בתנאים אלו באים לידי ביטוי גם העידון וגם המורכבות שבו. למרות ניסיונות לגדלו במקומות נוספים, כמו קליפורניה או אוסטרליה, רק באיטליה הוא מצליח לבטא את מלוא עומקו עושרו הייחודיים.

עיקר גידול הסנג'ובזה מתרחש בטוסקנה, אך ניתן למצוא אותו גם במחוזות שכנים כמו אומבריה, לאציו ומרקה. בארצות-הברית (במיוחד בקליפורניה) מנסים בשנים האחרונות לטפח את הזן, וגם בישראל ישנה מגמה מתפתחת של יינות סנג'ובזה זניים שמציגים פרשנות מקומית לזן הקלאסי, עם תוצאה קלילה, פירותית ומרעננת.

כמה מילים על הזן וטעמיו הבולטים

סנג'ובזה מתאפיין בענבים בעלי קליפה דקה ומספק יינות בהירים יחסית בעלי מבנה טאני רך. החומציות הגבוהה שלו היא אחד ממאפייניו הבולטים. מבנה הגוף שלו נע בין קל לבינוני, תלוי באופי היין ואזור הגידול, והוא אידיאלי ליישון בחביות עץ לטובת לפיתוח רבדים נוספים. יינות סנג'ובזה בולטים בטעמים פירותיים של דובדבן אדום, תות שדה, רימונים ושזיף צעיר. ככל שהוא מתיישן, מתפתחים תווים עמוקים יותר של עור, טבק, אדמה לחה ושוקולד מריר. במקרים של יישון בחביות עץ אלון, נוסף גם ניחוח מעודן של וניל, קלייה ולעיתים רמז לאפר ואגוזים קלויים.

לגימה של יין אדום לצד המנה הנכונה

סנג'ובזה הוא יין מעולה לליווי ארוחה איטלקית עם רוטבי עגבניות עסיסיים, פסטות מסורתיות כמו פנה ארביאטה או לזניה בשרית, פיצות עם מוצרלה טרייה. ואפילו מנות אנטיפסטי עם חצילים קלויים ופלפלים. מעבר למנות קלאסיות, יין זה משתלב גם עם בשרים צלויים כמו סטייק או עוף על האש, מנות דגים מבושלים עם עגבניות ועשבים. וצלייה קלה של ירקות שורש. גבינות בשלות כמו פקורינו רומנו או פרמז'ן מבליטות את המליחות המרומזת והעומק שביין.

טעימה מכל טעם

רכזנו את עיקר המידע אודות גידולי הזנים, טעמיהם וניחוחותיהם וההתאמות הקולינריות שלהם בטבלה. כך, תוכלו לקבל הבנה כללית על ההבדלים בין הזנים השונים מבחינות אלו:

מהאדום ללבן מסע שעובר ביין טעמים וצבעים

עשרה זנים, עשרה סיפורים. הזנים שהצגנו בשני הפרקים האחרונים. מביאים עימם סיפורים של מסע, של תרבות, של היסטוריה ושל טעמים ייחודיים. מעבר לייחודיות אותה מביא כל זן. הוא גם מביא עימו את המקום ממנו הגיע, את האדמה, את מזג האוויר ואת הדרך שבה גידלו אותו.

כעת, משפרקים אלו, העוסקים ביינות האדומים. מגיעים אל סיומם, אנחנו מתקדמים וממשיכים להתעמק ולחקור גם את סוד הקסם של הענבים הלבנים. בפרק הבא נתחיל עם הזנים: שרדונה, סוביניון בלאכן, ריזלינג, פינו גריג'יו, ושנין בלאן. הזנים: ויונייה, גוורצטרמינר, מוסקט, סמיון, טריביאנו יקבלו את הבמה בפרק שלאחריו, או בקיצור, כדאי להמשיך לעקוב. הצטרפו אלינו להמשך המסע, אל עבר היינות הלבנים המביאים עמם עולמות של פריחות, טריות, ותעוזה. אנחנו בטוחים שיהיה מעניין כמו תמיד ועם הרבה מאוד טעם.

כפי שכבר הבנו, כל כוס יין היא סיפור של ענב עם היסטוריה ומאפיינים ייחודיים שהופכים את היין למרתק יותר. הצטרפו אלינו להמשך של  "בשביל היין – בלוג בנושא יין מבית היוצר של בר מאסטר" כשבפרק הבא נתחיל להתמקד בענבי היינות הלבנים

The post יין אדום , בשביל היין – בלוג בנושא יין של בר מאסטר appeared first on בר מאסטר.

רגע לפני שנגיע לסדנת קוקטיילים , אם נחפש במילון העברי את ההגדרה למילה "קוקטייל", סביר להניח שנמצא הגדרה כמו:

קוֹקְטֵיְיל – שֵׁם עֶצֶם, זֵכֶר

1.תַּעֲרֹבֶת מַשְׁקָאוֹת, לָרַב אַלְכּוֹהוֹלִיִּים

2. שֵׁם כְּלָלִי לְתַעֲרוֹבֶת מִכָּל סוּג

(מתוך אתר מילון "מילוג")

טוב, בעברית זה ממש קל, כי מובן שמקור המילה הוא לא בעברית אלא באנגלית. שם מתחילה העלילה להסתבך. המילה cocktail. בנויה משתי מילים. כשלכל אחת מהן מספר משמעויות: cock ו-tail. הסיפור, או הסיפורים מאחורי מקור המילה "קוקטייל" כפי שהיא מוכרת לנו היום מרתקים. כמו בכל עלילה טובה, כדאי לנסות להתחקות אחר המקור.

מילה מאיתנו: לפני שנתעמק בכתבה, אם כבר ללמוד על המקור המסתורי של המילה "קוקטייל", למה לא לעשות את זה דרך חוויה מעשית ומלאת צבעים וארומה בסדנת קוקטיילים מקצועית? מוזמנים לחוות את החוויה המלאה.

כשהקוקטייל היה רק מילה ולפני שהייתה סדנת קוקטיילים

בתחילת הדרך, כפי שנבין מיד ממילון אוקספורד לאנגלית. המילה היתה בעלת אופי מעט תיאורי. עוד לפני שהמילה "קוקטייל" קבלה את המשמעות שאנו מכירים היום. לא היה לה כמעט קשר לעולם הברים. כך, מצאה עצמה המילה "קוקטייל" בהתייחסות לנושאים שונים ומגוונים, עוד לפני שהשתרבבה את מאחורי הבר.

הָיֹה הָיוּ פעם תרנגול וסוס מרוץ לא-גזעי

כאשר מנסים להתחקות אחר המקור. מילון אוקספורד לאנגלית הוא נקודת התחלה טובה. מילון זה מאשר שהשימו שהמקורי במילה "קוקטייל" היה לתיאור סוס עם זנב כמו של תרנגול, כלומר בולט מעלה ולא מטה. בהמשך, משמעות המילה התפתחה לסוס מרוץ שלא היה מגזע טהור. אלא מעורב. לפיכך, נטען כי משמעות המילה "קוקטייל" באנגלית היא למשקה מעורב. מהול, בדומה לסוס המרוץ.

ההקשר הסאטירי

המילה "קוקטייל" נכנסה לראשונה לעולם הדפוס בשנת 1798 דרך דפי ה"מורנינג פוסט" וה"גאזטיר" של לונדון. בהערה סאטירית על ראש הממשלה דאז. ויליאם פיט. הכתבה פורסמה בעקבות זכייתו של בעל פאב בלוטו וזו כללה רשימת חובות של פוליטיקאים שונים עבור משקאות. חוקרים של תרבות המשקאות והלשון משערים שהמילה cock-tail שימשה אז בצורה דו-משמעית: גם כמשהו מעורר וגם כביטוי מיני או סאטירי.  הסבר זה נשמע סביר למדי, בהתחשב בכך שפיט לא היה נשוי וכל חייו היו נתונים לשמועות ולעקיצות ציבוריות בנושא חייו הפרטיים.

חקלאות אמריקאית מתרעננת

בהמשך, המילה "קוקטייל" הופיעה ב-1803 בעיתון חקלאי אמריקאי בשם "קבינט החקלאי". בקטע הומוריסטי המתאר יום בחיי אדם. בקטע זה צוין כי "לגם כוס קוקטייל שהייתה "מצוינת לראש"". ככל הנראה מדובר ברמיזה להשפעה המרעננת לאחר לילה של שתייה. הטקסט אינו מספק הגדרה מדויקת למשקה, אך מרמז כי מדובר במשקה מחזק או מרפא. כל אלו עדין לא היו ההגדרה השגורה כיום, שכן זו התפתחה רק מעט מאוחר יותר.

הולדת המקור: ההגדרה הרשמית כמשקה אלכוהולי

למרות שני אזכורים מוקדמים אלה. יום הולדתו של הקוקטייל נחגג ב-13 במאי. הודות לקורא שכתב לעיתון אחר בשם "The Balance and Columbian Repository".הקורא תהה לפשר מילה שהתפרסמה באחת הכתבות. ב-13 במאי 1806, השיב לו העורך עם ההגדרה הידוע הראשונה לקוקטייל;

"קוקטייל, אם כן, הוא משקה מעורר, המורכב ממשקאות חריפים מכל סוג. סוכר, מים ומשקאות מרירים. הוא נקרא גם. "ביטר-סלינג". והוא אמור להיות מעין "שיקוי תעמולתי" מצוין, בכך שהוא גורם ללב להתרגש ולהיות נועז. ובו בזמן הוא מלטף את הראש. נאמר שהוא גם שימושי מאוד למועמד דמוקרטי: כי אדם שבלע כוס ממנו. מוכן לבלוע כל דבר אחר." [כך במקור]

נקודה למחשבה: אין ספק שהמעבר מהקשר סאטירי ב-1798 למשקה מוכר החל מ-1806, מצביע על התפתחות תרבות השתייה והבידור באותה תקופה. התפתחות ממנה כולנו נהנים עד היום. מה שהתחיל לפני יותר מ-200 שנה במאמר עיתונאי סאטירי, הפך היום לאמנות של ממש. סדנת קוקטיילים מאפשרת לטעום את ההיסטוריה ולחוות אותה הלכה למעשה.

8 סיפורים יפים ומקוריים על מקור המילה "קוקטייל"

איש אינו יודע בוודאות מה הוא מקור המילה. זה משהו שגם סדנת קוקטיילים מקצועית לא בטוח תוכל לספק (אם כי תספק כלים מעשיים ומהנים אחרים). למרות שבמקור התייחסה לסוג אחד של משקה מעורב, כיום זהו מונח למשקאות מעורבים באופן כללי.

אם עד עכשיו היה מבלבל. אנחנו שמחים להציג בפניכם עוד כמה גרסאות משעשעות בהן נתקלנו בהתחקות אחר מקור המילה:

1. בירה אנגלית: קוק-אייל היה בירה אנגלית עתיקה, מתובלת. המילה הכלילה גם משקאות אחרים וקבלה את האות t.
2. שאריות החבית: בכמה פונדקים ישנים. שאריות האלכוהול האחרונות מחביות המשקאות החריפים. הידועות בשם קוקטיילים. הן הושלכו יחד. ונמכרו בזול.
3. נסיכה אצטקית: אציל אצטקי הורה פעם לבתו, הנסיכה קסוצ'יטל, להגיש משקה מעורב לאורח. שמה נכנס לשפה והשתבש כ-'קוקטייל'.
4. עקרב מערב-אפריקאי: המילה מגיעה מהמילה המערב-אפריקאית קַקַטֵל, שמשמעותה 'עקרב'. השם מרמז על הדמיון בין העוקץ שבקצה זנב בעקרב לזה של הקוקטייל.
5. מצרפת לאמריקה: קוקטל היה מונח למשקה מעורב בבורדו, שהפך במהירות ל 'קוקטייל' באמריקה. קוקטייה בצרפתית הוא כוס ביצים, הכלי שבו אנטואן-אמדה פיישו, הכין את תערובותיו. הגייה אנגלו-אמריקאית הפכה אותו במהירות ל'קוקטייל'.
6. זנב תרנגולת לקישוט: בטסי פלנגן, בעלת פונדק במהלך המהפכה האמריקאית, גנבה תרנגולות של שכן כדי להגיש אותן לכמה חיילים צרפתים שנלחמו לצד אמריקה. היא השתמשה בנוצות מזנבותיהם כדי לקשט את המשקאות שלהם. החיילים הריעו: 'Vive le cock-tail'.
7. מלחים במקסיקו: בפונדק מקסיקני, מלחים אנגלים שמו לב שמשקאות מעורבים עורבבו עם שורש של צמח שמשמעותו באנגלית היא 'זנב תרנגול': המלחים הביאו את השם לאנגליה, ומשם לארצות-הברית.
8. בחזרה למקורות: אנחנו נשארים עם הגרסה של מילון אוקספורד לאנגלית. המונח האנגלי לסוס עם זנב מקוטע הוא לזן מעורב. לפיכך, קוקטייל הוא משקה מעורב.

הידעתם? למילה קוקטייל נעשו מספר ניסיונות עיברות, כמו מרקח למשל, כיום, המילה העברית התקנית המקובלת עבור קוקטייל היא מִמְּזַג. שלא תגידו שלא ידעתם!

הגרסה שאתם תבחרו בסדנת קוקטיילים הבאה

מאחר ואין לדעת מה מקור המילה "קוקטייל". אנחנו מזמינים אתכם לבחור לכם את הסיפור שאהבתם, או שמצאתם אותו כאמין במיוחד. בסופו של דבר, גם אם אין הסכמה חד משמעית על מקור השם. אין ספק שהקוקטייל הפך עם השנים לסמל של יצירתיות, סטייל, וחוויה חברתית מהנה. עכשיו, כשאתם יודעים את הסיפורים מאחורי מקור המילה "קוקטייל". הגיע הזמן לגלות איך זה מרגיש להכין אחד בעצמכם. אין כמו סדנת קוקטיילים חווייתית, טעימה ומעשירה.

מוזמנים לבחור את סדנת הקוקטיילים המתאימה לכם ביותר! מתוך מגוון הסדנאות שאנחנו מציעים בבר מאסטר. בואו לחוות חוויה. שאם רק תתנו לה, תערבב לכם היסטוריה קלאסית ועדכניות תוססת בכוס

The post סדנת קוקטיילים , היסטוריה בכוס: המילה קוקטייל מיתוסים? appeared first on בר מאסטר.

ישנן כמה סיבות לכך שסדנאות קוקטיילים הפכו למבוקשות כל כך בעשור האחרון. הן מציעות שילוב מדויק בין תוכן איכותי לבידור קליל, פונות למגוון סוגי קהל, ומציעות ערך מוסף שנשאר גם אחרי שהערב מסתיים. אם אתם מחפשים פעילות פנאי איכותית שהיא רק ההתחלה, סדנת קוקטיילים היא הבחירה הנכונה. עם טכניקות חדשות ויצירתיות, תוכלו להפתיע בבית את עצמכם ואת האורחים. בעיקר תבינו שזה הרבה מעבר לטרנד, אלא חוויה שזוכרים ונהנים ממנה למשך זמן רב. רק ההתחלה, כבר כתבנו? אז בואו נמשיך.

למה כולם מדברים על סדנת קוקטיילים ומה גורם להן להפוך לטרנד שנשאר?

בשנים האחרונות נדמה שכולם מדברים על סדנאות קוקטיילים: זוגות, קבוצות חברים, צוותי עבודה ואפילו משפחות. סדנה כזו מציעה קסם, שאת חלקו מיד נפרט, ומאפשרת לכל אחד ואחת להפוך לברמן לערב אחד.

הרבה יותר מ"רק דרינק"

סדנת קוקטיילים היא חווית היכרות עם עולם המיקסולוגיה. עולם מרתק החושף את הסודות של חומרי גלם, טכניקות ערבוב, ועוד. בשלב הבא ממשיכים בהתנסות מעשית, עם שייקרים, כוסות מסוגננות, ואנרגיות מסוג אחר. מדובר בחוויה חושית שלמה של צבעים, ריחות וטעמים.

ועוד משהו: אוהבים להרגיש את ההצלחה שלכם? מעולה, כי הסדנה מביאה איתה סיפוק נפלא של הצלחה מיידית, כן! גם אתם תמזגו את הקוקטיילים האהובים עליכם בצורה מקצועית.

כולם מוזמנים לבר

אחד הסודות להצלחה של סדנאות הקוקטיילים טמון בהתאמה הרחבה שלהן לקהל מגוון:

• זוגות: סדנת קוקטיילים היא הזדמנות לערב רומנטי מסוג אחר, בו חווים חוויה ייחודית משותפת.
• חברים: חגיגת ימי הולדת, מסיבות רווקים ורווקות או סתם ערב שווה ביחד בסדנת קוקטיילים.
• צוותים: הסדנה מספקת פעילות גיבוש מושלמת שמחברת בין אנשים דרך יצירה ושיתוף פעולה.

  

• משפחות: אירועים משפחתיים בהם משולבת סדנת קוקטיילים הם אירועים מסוג אחר לגמרי.

מה קורה באמת בתוך סדנת קוקטיילים ?

אם עדין לא השתתפתם בסדנת קוקטיילים, כדאי שתדעו מה שיש לסדנה כזו להציע לכם. סדנת קוקטיילים טובה היא חוויה מובנית, מרתקת וממש טעימה.

שלב ראשון: בואו נכיר

הסדנה נפתחת בהיכרות עם העולם שמאחורי הבר:

• ציוד: הסברים על סוגי הכוסות, השייקר, ג'יגר, כפית הבר וכלים נוספים שאולי עוד לא יצא לכם להכיר.
• חומרים: הכרות עם חומרי הגלם המרכיבים את הקוקטיילים השונים; בסיסי אלכוהול, מיצים טבעיים, סירופים, תוספות ועוד.
• טכניקה: תוך כדי השלבים השונים של סדנת הקוקטיילים מקבלים הסברים ומגלים איך מרכיבים קוקטייל בצורה נכונה ומאוזנת מבחינת טעמים ונראות.

שלב שני: בואו נעשה

כבר מהשלבים הראשונים, אתם תכינו בעצמכם: תשקלו, תערבבו, תנערו ותגישו. כל אחד מתנסה בהכנת קוקטיילים, לומד איך לשדרג כל משקה קטן, ואפילו ישנה הזדמנות להיחשף לכמה מהלכי פלרינג מקצועיים (ה"שואו", ה"ואו" תקראו לזה איך שתרצו). בסופה של סדנת הקוקטיילים אתם תכינו קוקטיילים מההתחלה ועד להגשה (והלגימה), בצורה הכי מקצועית שניתן. תרשמו לעצמכם להיות מופתעים.

סדנה שהיא חוויה

האווירה הייחודית הנוצרת בסדנאות קוקטיילים היא שונה מכל מה שהכרתם עד כה. יש בה שילוב מדויק והרמוני בין תוכן מעניין להנחיה מקצועית ובין משקאות צבעוניים לצחוק מתגלגל. כל אלו יחד יוצרים סדנה שהיא חוויה. לא צריך ניסיון, רק ראש פתוח ורצון לחוות חוויה שמרגישה כמו חגיגה.

מהבר לשגרה: סדנת קוקטיילים שלא תצאו ממנה אותו דבר

סדנת קוקטיילים היא פתח לעולם של ביטחון עצמי, יצירתיות ודיוק, לא פחות ממה שהיא פתח לעולם של שייקרים, צבעים וטעמים. בחוויית הלמידה ובכלים שמתקבלים בסדנת קוקטיילים יש ערך מוסף מאוד ייחודי:

חיזוק ביטחון-עצמי ויצירתיות

בסדנת קוקטיילים לומדים להתנסות, לטעום, לשלב טעמים ולעשות טעויות בלי לחץ. זהו אימון מעשי שמאפשר לפתח ביטחון ביכולות האישיות ולהעז ליצור דברים חדשים. ההצלחה כבר בקוקטייל הראשון מחזקת את ההרגשה האישית ומעודדת חשיבה יצירתית שלא מוגבלת רק לתחום המשקאות.

פיתוח חושים קולינריים ודיוק

לימוד ערבוב נכון של רכיבים ושימת לב לפרטים כמו שקילה, בחירת חומרי הגלם ודיוק בדרך ההגשה משדרגים את החושים הקולינריים. עם הזמן, לומדים להרגיש את הטעמים המדויקים, לאזן בין חמוץ, מתוק, ואפילו מרירות. אלו, מסייעים בפיתוח טעם אישי ומדויק שמשפר את הכנת המשקה וההנאה מלגימתו.

פשוט לארח אחרת

סדנת הקוקטיילים מעניקה כלים להפוך את האירוח בבית לחוויה ייחודית. מדובר ביצירת אווירה שונה ומרגשת, בה ניתן להרשים ולהפתיע חברים ובני משפחה, תוך כדי הכנת משקאות. כך, האירוח הופך לאישי, מיוחד ויצירתי הרבה יותר מכל מה שאתם והאורחים שלכם חוויתם עד כה.

שגרה של יצירתיות – לא למסיבות בלבד

אחד הדברים היפים באמת שקורה אחרי סדנת קוקטיילים הוא איזה-שהוא שינוי בגישה. פתאום, ערב סתמי באמצע השבוע הופך להזדמנות לנסות משהו חדש. אתם תתחילו לגלות שנוצרות פתאום הרבה הזדמנויות להתחדש ביצירתיות וליצור בעצמכם לעצמכם (ולחברים, למשפחה, לבני הזוג ועוד) קוקטיילים מרעננים ומפתיעים. סדנת קוקטיילים היא חוויה שלא נשארת מאחור. היא נכנסת הביתה ולשגרת החיים בכך שהיא מאפשרת לחוות, לטעום וליהנות בדרכים חדשות.

לעשות שמח גם בבית: כל מה שסדנת קוקטיילים נותנת לכם

כבר חוויתם סדנת קוקטיילים? אתם בטח מלאים בהשראה. השאלה המתבקשת היא, מה עכשיו? מה באמת לוקחים איתנו הביתה אחרי שהכוסות נשטפו, הבקבוקים נאטמו והאורות כבו? מסתבר שהרבה יותר משנדמה.

מתכונים, טיפים וטכניקות – ארגז כלים אישי

כשמשתתפים בסדנה ומגלים שאפשר באמת להכין לבד קוקטייל "ואו", זה רגע מיוחד. כדי שכל אחת ואחד יוכלו לקחת את החוויה הזו הביתה, סדנת קוקטיילים מעשירה בכמה כלים פרקטיים חשובים:

• מתכונים: בסדנה תחשפו למתכונים ברורים ומפורטים למגוון של קוקטיילים מוכרים.
• טיפים: כאלו שרק מקצוענים יכולים לתת, כמו איזונים מדויקים בין חמוץ למתוק, כמויות קרח ועוד.
• טאץ': כדי שתוכלו לדייק את המגע האישי שלכם, כדאי שתכירו את הטריקים הקטנים-גדולים שמשדרגים כל משקה; מתוספות מפתיעות וסירופים ייחודית ועד שיטות הגשה אסתטיות.

מתחילים להרכיב בר ביתי – זה הרבה יותר פשוט ממה שנדמה

מאוד טבעי לצאת מסדנת קוקטיילים ולרצות להקים איזה בר ביתי. לא משהו היסטרי, אלא להתחיל ממשהו "בקטנה". אל תטעו לחשוב שצריך מלא כסף כדי להתחיל את התחביב השווה הזה. יתכן ותגלו שזה קל ונגיש מששערתם. להקמת בר ביתי נקדיש כתבה נפרדת ובכל זאת אנחנו רוצים לתת לכם כמה טיפים. מדובר בטיפים בסיסיים שיספקו לכם חומר למחשבה וגם כלים להבין טוב יותר איך אתם רוצים שהבר הביתי שלכם יראה. החדשות הטובות הן שלא צריך תקציב ענק או ציוד מקצועי. כל מה שצריך זו גישה יצירתית, מעט ידע, והרבה סקרנות.

ציוד בסיסי מומלץ שיהיה בבית

הבסיס להצלחה נמצא בכלים הנכונים, אבל לא צריך להגזים. הנה רשימה מצומצמת וממוקדת:

• שייקר: הכלי המרכזי לערבוב קוקטיילים קרים עם קרח
• ג'יגר: מספק מדידה מקצועית המאפשרת  דיוק בטעמים
• כף ערבוב לקוקטיילים: לערבוב עדין של קוקטיילים בכוס הגשה
• סטריינר: לסינון קרח או חתיכות פרי
• כוסות: חשוב לזכור שהכוס הנכונה מוסיפה לחוויית הלגימה

אלכוהול וליקרים שכדאי להתחיל איתם

בחרנו כמה מרכיבים בסיסיים שפותחים אינספור אפשרויות:

• וודקה: נייטרלית, קלה לערבוב ומתאימה להרבה קוקטיילים
• רום לבן: נהדר למוחיטו, דאיקירי וקוקטיילים טרופיים
• ג'ין: מתאים לבעלי חך יותר הרפתקני, ומשתלב נפלא עם עשבי תיבול
• ליקר תפוזים: בסיס למרגריטה וקוקטיילים רבים נוספים
• ורמוט מתוק או יבש: לאוהבי קלאסיות כמו נגרוני או מרטיני
• ביטר אנגוסטורה: כמה טיפות שמוסיפות עומק כמעט לכל משקה

הבאתי מהבית, או הגינה – תבלינים, פירות ועשבי תיבול

אחד מסודות המיקסולוגיה הביתית הוא שהרבה מהמרכיבים כבר נמצאים במטבח שלכם ואולי אתם מגדלים אותם בעצמכם:

• עשבי תיבול טריים: נענע, בזיליקום, רוזמרין או טימין
• פירות טריים: תותים, לימונים, תפוזים, אננס, מלפפון או ג'ינג'ר טרי. אלו יכולים להיכתש או לקשט
• תבלינים יבשים: קינמון, הל, פלפל אנגלי או אפילו פלפל שחור
• דבש, סירופ סוכר או סירופ מייפל: להמתקה טבעית במקום ליקרים מוכנים

סדנת קוקטיילים – אל חשש, יותר נגיש ממה שנדמה

להפוך למיקסולוג חובב לא דורש הכשרה מקצועית או בר שלם עם המון בקבוקים. כמו הרבה דברים גם זה מתחים בצעדים קטנים, כמו ערבוב של משקה אחד, פעם בשבוע, עם מרכיב חדש או רעיון שראיתם. אתם תגלו רגעים של הנאה, מחשבה, דיוקים, איזונים והרבה טעם. אז תרשו לעצמכם לפתוח את הדלת לעולם הקוקטיילים.

יש למה לחכות: נשארתם עם טעם של עוד? מעולה! אנחנו עובדים על יצירת המדריך המלא לברמן הביתי. כך שיש טעם בקריאה נוספת.

רוצים לגלות בעצמכם איך זה מרגיש להרכיב את הקוקטייל המושלם? הירשמו עכשיו לסדנת קוקטיילים המתאימה לכם והצטרפו לחוויה שתשנה את הדרך שבה אתם שותים, יוצרים ומארחים

"תמונות באדיבות חברת הכרם"

The post סדנת קוקטיילים והרגע שבו הקסם מתחיל appeared first on בר מאסטר.

עולם הקוקטיילים מבוססי הוודקה – קוקטיילים וודקה

הוודקה מובילה בשוק האלכוהול גם כמשקה הנלגם כשלעצמו ולא פחות מכך. בזכות המקום המשמעותי שיש לה בקוקטיילים רבים. בין אם זה בזכות טעמה הניטרלי, החלקות בה נלגמת. או כל פרמטר אחר. אין ספק שלוודקה מקום משמעותי בעולם האלכוהול. סדנאות קוקטיילים, ברים ואפילו מסעדות. מציעים ומציגים מגוון רחב של קוקטיילים מבוססי וודקה. פרק זה בסדרה מוקדש במיוחד להם.

הסיפורים מאחורי קוקטיילים וודקה מובילים

לקוקטיילים מבוססי וודקה יש היסטוריה עשירה וסיפורים הקשורים למקורותיהם. רבים מהקוקטיילים הללו מילאו תפקידים שונים בתרבות, הופיעו בסרטים, בסדרות טלוויזיה ובאמצעי תקשורת אחרים. בחרנו עבורכם כמה קוקטיילים מעניינים, שנספר את הסיפור שלהם, נכיר קצת את ההקשר של יצירתם ונסיים בהיכורת עם קוקטיילים פחות מוכרים בתעשייה. בואו לטעום מכל זה.

רעננות מעקצצת: בלאדי מרי

בלאדי-מרי הוא קוקטייל הידוע בפרופיל המלוח והחריף שלו, המוכר לעתים קרובות כ"תרופה להנגאובר". הוא כולל בדרך כלל וודקה, מיץ עגבניות, מיץ לימון, רוטב ווסטרשייר, רוטב חריף, מלח ופלפל, ומעוטר בסלרי, זיתים, או אפילו תוספות מורכבות יותר כמו בייקון או שרימפס.

המשקה: מאמינים שהקוקטייל הומצא בשנות ה-20 או ה-30 על-ידי ברמן בבר הארי'ס ניו יורק בפריז. הוא ערבב חלקים שווים של וודקה ומיץ עגבניות, וקרא לזה "דלי הדם". כשעבר לבר קינג קול בניו-יורק. הוא הוסיף תבלינים למשקה, והוא נודע בשם הבלאדי מרי.

השם: שמו של הקוקטייל מקושר לעתים קרובות למלכה מרי הראשונה מאנגליה. שזכתה לכינוי "בלאדי מרי" עקב רדיפת הפרוטסטנטים האלימה במהלך שלטונה. עם זאת, אין ראיות המאשרות קשר זה. יש אומרים שהמשקה נקרא על שם מלצרית בשם מרי שעבדה בבר בניו-יורק.

רגעי התהילה: בלאדי מרי הופיע בסרטים ובתוכניות טלוויזיה שונות. לעתים קרובות כבסיס לבראנץ' או כתרופה להנגאובר. המוניטין שלו כמשקה בוקר הפך אותו לפופולרי גם בתוכניות כמו סקס והעיר הגדולה. שם הוא מופיע לעתים במפגשי בראנץ'.

אולי לא ידעתם ש: קוקטייל הבלאדי מרי הגדול ביותר המתועד. הופקה במינסוטה ב-2016, הכיל למעלה מ-2,500 ליטר מהקוקטייל וכלל קישוטים כמו עוף מטוגן והמבורגרים.

התגלמות האלגנטיות: וודקה מרטיני

המרטיני הוא קוקטייל קלאסי שמשדר תחכום ועשוי בדרך כלל עם ג'ין וורמוט. הוודקה מרטיני, לעומת זאת, הפכה לאיקונית באותה מידה. במיוחד עם הקשר שלה עם המרגל הבריטי הבדיוני ג'יימס בונד.

המשקה: כמו כל סיפור טוב, גם סיפור מקורו של המרטיני שנוי במחלוקת. עם תיאוריות שונות לגבי יצירתו. לפי אחד הסיפורים. נוצר בשנות ה-60 של המאה ה-20 בסן פרנסיסקו. כשברמן בשם ג'רי תומס במלון אוקסידנטל הכין משקה בשם "מרטינז" עבור כורה זהב שנסע לעיירה הסמוכה מרטינז, קליפורניה. תיאוריה אחרת מייחסת לזכותו של מלון Knickerbocker בניו יורק בתחילת המאה ה-20.

בונד ורגעי התהילה: הוודקה מרטיני זכתה להכרה עולמית הודות לרומני ג'יימס בונד מאת איאן פלמינג והעיבודים הקולנועיים שלאחר מכן. השורה "shaken, not stirred" הופיעה לראשונה ב-1953 בסרט קזינו רויאל ומאז הפכה לאחת המפורסמות בתולדות הקולנוע. העדפתו של בונד לוודקה מרטיני במקום הגרסה המסורתית המבוססת על ג'ין תרמה לפופולריות של הוודקה כבסיס עיקרי לקוקטייל זה. בנוסף, המרטיני הופיע בסרטים כמו ארוחת בוקר בטיפאני'ס ותוכניות טלוויזיה כמו מד-מן.

הקוקטייל בספל הנחושת: מוסקו מיול

מוסקו מיול הוא קוקטייל מרענן עשוי וודקה, בירה ג'ינג'ר ומיץ ליים, המוגש באופן מסורתי בספל נחושת שלא רק מעניק לו מראה ייחודי אלא גם משפר את חווית השתייה. הנחושת שומרת על המשקה קר במיוחד, מה שמוסיף לאיכות המרעננת של הקוקטייל הידוע בטעמו הפריך והחריף ולא סתם הפך לאחד מקוקטיילי הוודקה הפופולריים בעולם.

המשקה: הקוקטייל הומצא בשנות ה-40 בפאב בהוליווד. שבעליו, ג'ק מורגן, ניסה לקדם את בירת הג'ינג'ר שלו. בעוד ג'ון ג'י מרטין, מפיץ וודקה. נאבק למכור וודקה סמירנוף בארצות הברית. השניים החליטו לשלב את המוצרים שלהם עם סחיטה של ​​ליים. ויצרו את הקוקטייל. כדי להפוך אותו ליותר ייחודי. הם הגישו אותו בספלי נחושת. מה שעזר לשמור על המשקה קר והעניק לו מראה ייחודי.

למה דווקא "מוסקו/מוסקבה"? שימוש במילה "מוסקבה" בשם הקוקטייל נבחרה על-מנת להדגיש את המקור הרוסי של הוודקה. למרות הקוקטייל שנוצר באמריקה. אומרים שהחלק של הפרדה (מיול) מתייחס ל"בעיטה" של בירת הג'ינג'ר.

רגעי התהילה: על אף שהמוסקו מיול הופיע בסרטים ובסדרות טלוויזיה שונות. כשספל הנחושת הייחודי שלו גונב לעתים קרובות את אור הזרקורים. אין ספק שמראה ייחודי זה הפך לפופולרי במיוחד ברשתות החברתיות של ימינו. שכן, דרך ההגשה הייחודית תרמה וממשיכה לתרום לכיכובו ברשתות ואמצעי תקשורת.

אולי לא ידעתם ש: לאחר המצאת הקוקטייל. כדי להגביר את הפופולריות של סמירנוף, היא יצאה בקמפיין שיווקי חכם בו צילמו ברמנים ברחבי הארץ אוחזים בספל נחושת. בנוסף, השמועה אומרת, שליצרן בירת הגינג'ר והמשווק של סמירנוף, הצטרף יצרן נחושת ולכן השימוש בספל הנחושת הייחודיים.

קלאסיקה מודרנית מסוגננת: קוסמופוליטן

הקוסמופוליטן, או "קוסמו", הוא קוקטייל וודקה בנגיעות של חמיצות ומתיקות, המשלב וודקה, טריפל סק, מיץ חמוציות ומיץ ליים. הקוקטייל זכה לפופולריות עצומה בשנות ה-90 בזכות הופעותו הטלויזיונית.

על המשקה: בעוד שמקורו המדויק של המשקה נמצא במחלוקת, הרכבת הקוקטייל נזקפת לזכותה של

הברמנית שריל קוק שבשנות ה-80 רצתה ליצור משקה שנראה אלגנטי בכוס מרטיני ופנה לאנשים שלא אהבו את הטעם החזק של קוקטיילים מסורתיים. היא ערבבה וודקה, טריפל סק, מעט מיץ חמוציות ומיץ ליים, והביאה למשקה הוורוד האייקוני.

סקס והעיר הגדולה ורגעי התהילה: הקוסמופוליטן הפך לתופעה תרבותית לאחר שהופיע לעתים קרובות בסדרת הטלוויזיה המצליחה סקס והעיר הגדולה. דמויות התוכנית, במיוחד קארי בראדשו, נהנו לעתים קרובות מקוסמו בזמן שדנו בחייהן, מערכות היחסים והקריירות שלהן. חבורה זו העניקה למשקה מעמד של סמל לתחכום מודרני וחיי לילה אופנתיים.

לזרום עם הוודקה: 4 קוקטיילים וודקה מרגשים ומסקרנים

הוודקה משאירה את עולם הקוקטיילים סקרן ויצירתי וכיום אפשר למצוא קוקטיילים חדשים ומרעננים מאחד וטוויסטים יצירתיים על הקוקטיילים הקלאסיים מנגד. כך או כך הצרכנים הם המרוויחים כי הטעמים הופכים עשירים, מגוונים ומענייינים הרבה יותר, כפי שניתן להתרשם מארבע הדוגמאות האלו:

1. אספרסו מרטיני: קוקטייל מושלם לאלו שנהנים מנגיעה של קפה, אספרסו מרטיני מספק תערובת מענגת של קפאין ואלכוהול. האגדה האורבנית מספרת שהקלאסיקה המודרנית הזו הומצאה על ידי ברמן ממנו לקוחה ביקשה משקה ש"יעיר אותה ויבלגן אותה".

מרכיבים עיקריים: וודקה, ליקר קפה ואספרסו

1. Cucumber cooler: קוקטייל שנחשב לבולט יותר במיקסולוגיה מודרנית, הכולל פרופיל טעם רענן ופריך המושלם לימי הקיץ החמים.

מיהם הרכיבים עיקריים: וודקה, מלפפון טרי, נענע, מיץ ליים וסודה

1. מרטיני לימון לבנדר: אין ספק שמדובר בטוויסט פרחוני על טיפת הלימון הקלאסי, מרטיני לבנדר לימון משלב סירופ לבנדר, ומוסיף מגע ארומטי למשקה. שילוב הטעמים בקוקטייל מספק טעם מתוק ועמוק עם תו פרחוני עדין

אלו הרכיבים עיקריים: וודקה, מיץ לימון וסירופ לבנדר

1. סמאש בלקברי מרווה: קוקטייל חדשני המשלב וודקה עם טעמים המספקים טעם פירותי ועשבוני. מדובר בקוקטייל מרענן ומסקרן לחובבי המשקאות, הנהנים מטעמים מורכבים.

רכיבים עיקריים: וודקה, פטל שחור טרי, מרווה ולימון

היצירתיות האינסופית של קוקטיילי וודקה

פרק אחרון זה בסדרת עולם הוודקה חגג את הרבגוניות והאומנות של יצירת קוקטיילים המבוססים על וודקה, ולמעשה המחיש את האפשרויות של גילוי הטעמים והחוויות האינסופיים שיש לוודקה להציע. הכרת הקוקטיילים היא הנדבך האחרון והמסכם, לאחר שהתעמקנו והכרנו את הוודקה עצמה; התפתחותה, שלבי הייצור והיצרניות שלה. עולם הוודקה ממשיך לסקרן, כמו עולמות אלכוהול רבים אחרים ואין ספק שהוודקה תמשיך להפתיע מצד אחד ולשמור על מקומה המשמעותי המסורתי מצד שני, קצת כמונו בבר מאסטר.

"תמונות באדיבות חברת הכרם"

The post קוקטיילים וודקה – פרק 5 appeared first on בר מאסטר.

בשביל היין: מדריך לזנים מובילים של יינות אדומים – חלק א'

ברוכים הבאים ל "בשביל היין", סדרת הכתבות שמוקדשת כולה ליין! תוכלו ללמוד ולהמקצע יותר בסדנת היין שלנו. בפרק הקודם סקרנו סוגי יינות שונים ושני הפרקים הבאים יוקדשו לזנים של יינות אדומים. הפרק הזה, החמישי בסדרה. יעסוק בחמישה מהם: קברנה סוביניון, מרלו, פינו נואר, סירה/שיראז ומלבק. הפרק הבא יוקדש לחמישה נוספים: פטיט ורדו, זינפנדל, גרנאש, טמפרניו וסנג'ובזה. מסע בעולם היינות האדומים לא יכול להיות שלם ללא מסע עמוק יותר. בעקבות הענבים העומדים מאחוריהם. יינות אדומים מציעים חוויית שתייה מורכבת ומעמיקה. עם מסורת עשירה של יצירת יין ואופי ענבים איכותי. כל זן חושף לטעמיו הייחודיים; מפירות יער כהים ושזיפים ועד תווים של תבלינים, שוקולד ועץ אלון. טעמים ששווה ומענין להתעמק בהם.

קברנה סוביניון: הקסם שבין דובדבן לעשן

קברנה סוביניון הוא שם נרדף ליין אדום עוצמתי ואלגנטי. מדובר באחד הזנים המפורסמים והמוערכים ביותר בתעשיית היין הבינלאומית. כזה שגם חובבי יין מתחילים מכירים. וגם מומחים מייחסים לו חשיבות גבוהה. קברנה סוביניון מופיע כמעט על כל מדף יינות ברחבי העולם. ולא בכדי שכן, הוא מופק מזן עם נוכחות יוצאת דופן. טעמים מודגשים ויכולת יישון גבוהה המביאה לתוצאה של יינות מורכבים ואיכותיים.

עובדה שאולי לא ידעתם על זנים של יינות אדומים – קברנה סובניון

השם "קברנה סוביניון" נובע מהכלאה טבעית שהתגלתה בין שני זנים עתיקים: קברנה פרנק וסוביניון בלאן. הכלאה זו התרחשה באופן ספונטני ככל הנראה במאה ה-17 באזור בורדו שבצרפת. השם שניתן לזן החדש שילב את שמות "הוריו": "קברנה" ו"סוביניון". ההבנה של שורשי השם התגבשה רק במאה ה-20. כשמחקרי DNA חשפו את הקשר בין הזנים. תגלית הזו הדגישה את האופי הייחודי של קברנה סוביניון. שנושא בתוכו איכויות כמו המבנה והעוצמה מקברנה פרנק. והרעננות הארומטית מסוביניון בלאן.

ארץ מקור ואזורי גידול

מקורו של הזן בצרפת, בלב אזור בורדו. האקלים האוקייני של בורדו. הכולל חורפים מתונים וקייצים חמים עם לחות גבוהה. סייע מאוד לביטוי מיטבי של הזן. בזכות התנאים הללו נוצרו יינות עשירים. בעלי גוף מלא, טאנינים בולטים ואופי עמוק ומרשים. על אף מוצאו הצרפתי. קשה למצוא מדינה מייצרת יין שלא מגדלת אותו. והוא נחשב לזן בינלאומי בזכות יכולתו להסתגל לתנאים מגוונים ולייצר יינות איכותיים גם באקלים שונה. בארצות-הברית, בדגש על עמק נאפה בקליפורניה הוא מקבל אופי עשיר, עמוס פרי ואלכוהול גבוה. באוסטרליה הוא נפוץ בעיקר באזור קונאוורה, שם האדמה האדומה תורמת לפרופיל טעמים עשיר. גם בדרום אמריקה, בדרום אפריקה ובישראל הזן מצליח לייצר יינות מקומיים מרשימים.

כמה מילים על הזן וטעמיו הבולטים

קברנה סוביניון הוא לרוב בעל גוף מלא עם טאנינים וחומציות גבוהים. מה שמאפשר לו להתיישן ולפתח טעמים מורכבים עם הזמן בצורה איכותית. הענב מתאפיין בקליפה עבה וענבים קטנים. מה שמעניק ליין גוף מלא, צבע כהה, ורמות גבוהות של טאנינים וחומצה. אלו מאפשרות לו התיישנות ארוכה בחבית ובבקבוק, תהליך שמוסיף לו מורכבות וטעמים עמוקים עם הזמן. בשנותיו הראשונות, היין ירגיש צעיר, עוצמתי ולעיתים חד. אך עם הזמן, הוא מתרכך ומתפתח וחושף רבדים עמוקים יותר. במנעד הטעמים של קברנה סוביניון ניתן למצוא שפע של ניואנסים: דומדמניות שחורות, פטל שחור, דובדבן כהה ולעיתים גם שזיף יבש. ככל שהיין מתיישן, מתווספים טעמי משנה כגון וניל, טבק, עץ קלוי, עור, אדמה ופלפל ירוק. טעמיו של הקברנה משתנים לפי אזור הגידול כשימוש בחביות עץ אלון מוסיף לו גם שכבות של וניל, קלייה ותיבול מעודן.

לגימה לצד המנה הנכונה

טעמיו הנועזים של קברנה סוביניון הופכים אותו למתאים במיוחד לאוכל עשיר ומורכב עם דגש על בשרים אדומים. סטייק עסיסי, תבשילי בקר ארומטיים, או נתחי טלה או ברווז מוציאים מהיין את המיטב. הוא משתלב גם עם גבינות קשות עם טעמים עזים כמו צ'דר, גאודה מיושנת או פרמזן. הטאנינים של קברנה סוביניון לצד גבינות אלו יוצרים חוויה שלמה ועשירה.

זנים של יינות אדומים , מרלו: פירותיות בעדינות מושלמת

המרלו הוא מהזנים הפופולריים והאהובים ביותר בעולם היין. עם אופי נעים, עגול ונגיש שמצליח לקסום גם לחובבי יין מתחילים וגם למביני עניין ותיקים. מדובר בזן אלגנטי אך פחות חד מקברנה סוביניון המציע חוויית שתייה רכה, פירותית ומעודנת. מבלי לוותר על עומק ועניין. ניתן מצוא מרלו על מדפי יין בכל רחבי העולם. והוא זוכה לגרסאות מרתקות ממדינות שונות: מיינות בורדו המשובחים של צרפת ועד לביטויים הבשלים והעסיסיים של קליפורניה וצ’ילה.

עובדה שאולי לא ידעתם על זנים של יינות אדומים – מרלו

מקור השם מרלו  Merlotמגיע מצרפתית, ומאמינים שהוא נגזר מהמילה "merle" שפירושה בצרפתית שׇּׁחְרוּר. ציפור שחורת נוצות. יתכן וכי מקור השם נעוץ בחיבת השחרורים לענבי המרלו ויתכן כי דווקא צבעו הכהה של הענב. המזכיר את נוצות השׇּׁחְרוּר הוא זה שהעניק לו את שמו.

ארץ מקור ואזורי גידול

בורדו, צרפת ובתוך אזור זה, תת-האזור ליבורנה. השילוב בין אדמות עשירות בחימר לאקלים ממוזג יצר את התנאים המושלמים לגידול מרלו. שהפך תוך זמן קצר לאחד הזנים הנפוצים באזור. בורדו נחשבת עד היום כביתו הרוחני של המרלו. גם כאשר נטיעותיו חצו יבשות ותרבויות. זן המרלו התפשט ונקלט באהבה באזורים נוספים בעולם. איטליה ובעיקר צפון המדינה, נחשבת למובילות בגידולו. בארצות-הברית הוא זוכה לפופולריות רבה, במיוחד בקליפורניה ווושינגטון, שם מייצרים ממנו יינות עשירים ונגישים. גם צ’ילה אימצה את הזן בהתלהבות. בזכות האקלים הים תיכוני והקרקעות הפוריות שמפיקות יינות בשלים ופירותיים במיוחד. המרלו נחשב לזן גפן אדום קל לגידול יחסית, מה שהופך אותו לחביב על ייננים ומגדלים כאחד.

כמה מילים על הזן וטעמיו הבולטים

מרלו ידוע ברבגוניות שלו. המאפשרת ערבוב מוצלח עם זנים אחרים. הוא נחשב לזן גמיש ונוח לשתייה המספק לרוב יינות עם גוף בינוני עד מלא. טאנינים רכים וחומציות מתונה המעניקים לו אופי חלק ונעים ללגימה. חשוב לזכור שמרלו עשוי גם להפתיע בעומק, במורכבות וביכולת ההתיישנות שלו. במיוחד כשהוא גדל באזורים איכותיים או משתלב בבלנדים.  הגיוון שמציע מרלו, מאפשר לו להשתלב מצויין עם קברנה סוביניון, מלבק ואחרים. ומעניק לו תפקיד מפתח בתעשיית היין העולמית. מרלו מאופיין בפרופיל טעמים פירותי אך מורכב. עם דגש על שזיפים בשלים, דובדבנים שחורים ולעיתים גם פטל כהה. ככל שהוא מתיישן כך מתפתחים בו טעמי שוקולד, קפה, עשבי תיבול ולעיתים אף רמזים אדמתיים או מינרליים המזכירים אדמת יער לאחר גשם. ביינות מבוגרים במיוחד עשויות להופיע גם נגיעות של עור וטבק.  מה שמעיד על הפוטנציאל של הזן להעמיק ולהתפתח לאורך זמן.

לגימה לצד המנה הנכונה

בזכות מרקמו החלק והטאנינים הרכים שלו, מרלו מתאים למגוון רחב של מנות. הוא משתלב נהדר עם עוף צלוי, בשר בקר עדין,  נקניקים יבשים וגם עם מאכלים מבוססי פטריות. תבלינים עדינים כמו רוזמרין, טימין ואורגנו משתלבים היטב עם טעמי הפרי של המרלו. בנוסף, ניתן לשלב אותו גם עם גבינות רכות כמו ברי או קממבר.

פינו נואר: קליל עם עומק מפתיע מבין הזנים של יינות אדומים

פינו נואר הוא זן שובה-לב. מתעתע ומורכב. כזה שמצליח להיראות תמים ובעל אופי עדין. אך מסתיר בתוכו עושר יוצא דופן של טעמים, עומק ואישיות. מדובר בזן הנחשב לאחד המאתגרים ביותר לגידול ולייצור. אך גם לאחד המתוגמלים ביותר. שכן כשהתנאים נכונים, הוא מסוגל להפיק יינות אלגנטיים, מתוחכמים ונפלאים בטעמיהם. פינו נואר הוא בחירה מועדפת על חובבי יין שמחפשים חוויה יותר מעודנת, עם גוף קל, טאנינים רכים וארומטיות בולטת. למרות מוצאו האירופאי, פינו נואר הוא חלק מגידולי העולם החדש. שם הוא מקבל פרשנויות מודרניות, פירותיות וצעירות יותר. בעולם שבו עוצמה היא שם המשחק, פינו נואר מזכיר לנו שלפעמים דווקא העדינות היא הכוח האמיתי.

עובדה שאולי לא ידעתם על זנים של יינות אדומים – פינו נואר

השם פינו נואר מגיע מצרפתית, כשמשמעות המילה "פינו" היא "איצטרובל קטן" ו"נואר" זה "שחור". ולמה דווקא איצטרובל קטן שחור? ככל הנראה הסיבה לכך נעוצה בכך שאשכו

לות הענבים של פינו נואר צפופים מאוד וקטנים יחסית, וצורתם מזכירה אצטרובל והם כהים במיוחד, כמעט שחורים, למרות שהיין המופק מהם לעיתים בהיר וקל יחסית.

ארץ מקור ואזורי גידול

מקור פינו נואר הוא בבורגונדי, צרפת, שם התבססה תפיסת ה"טרואר" שהינו ביטוי מכלול התנאים האקלימיים, הקרקעיים והאנושיים. פינו נואר, יותר מכל זן אחר, נחשב כמראה רגישה ונאמנה של הטרואר. בזכות קליפתו הדקה והנטייה שלו לפתח מחלות, מדובר בזן שדורש טיפול מסור, תנאים מדויקים ואקלים ממוזג. התוצאה היא יינות מורכבים, עם ניואנסים עדינים, חומציות גבוהה ואלגנטיות יוצאת דופן. בעשורים האחרונים, פינו נואר עבר מסע גלובלי והפך לאהוב גם מחוץ לגבולות צרפת. ארצות-הברית אימצה אותו בהתלהבות, ובמיוחד בצפון-מערב המדינה, שם האקלים הקריר מזכיר את זה של בורגונדי. גם קליפורניה מייצרת פינו נואר, בדרך-כלל עם אופי פירותי, קטיפתי ובשל יותר. ניו זילנד הפכה לשחקנית בולטת בתחום, במיוחד באזור מרכז אוטגו, בו מיוצרים פינו נואר ארומטיים, רעננים ומדויקים. גרמניה, מגדלת את הזן תחת השם "שפֵטבורגונדר" ומפיקה ממנו יינות קלילים, מרעננים ומקומיים באופיים.

כמה מילים על הזן וטעמיו הבולטים

כפי שציינו, פינו נואר הוא זן הנחשב לאתגר אמיתי עבור כורמים וייננים. מצד שני, רגישות זו היא גם מקור הקסם, שכן היא מאפשרת לאדמה ולסביבה לבוא לידי ביטוי בצורה הכי טהורה. מבחינת מבנה, מדובר ביין בעל גוף קל עד בינוני, עם טאנינים רכים במיוחד, חומציות טבעית גבוהה וארומטיות חזקה, מה שהופך אותו לחביב גם בקרב טועמים פחות מנוסים. פינו נואר איכותי הוא יין עמוק, עם רבדים של פרי, אדמה, תבלינים וניחוחות פרחוניים שמופיעים בשכבות, משתנים לאורך זמן ומעניקים חוויית שתייה יוצאת דופן. הטעמים הבולטים ביותר של פינו נואר כוללים דובדבן אדום, תות ופטל. פרופיל פירות אדומים רענן שמרגיש כמעט כמו סלט פירות יער בכוס יין. כשהיין מתבגר, מתפתחים בו טעמים עמוקים יותר של אדמה לחה, פטריות, עלים יבשים ולעיתים תווים פרחוניים או תבלינים עדינים כמו קינמון או הל.

לגימה לצד המנה הנכונה

החומציות הגבוהה והטאנינים הנמוכים הופכים את יין פינו נואר ליין אוכל מושלם, כזה שמצליח להשתלב גם עם מאכלים עדינים וגם עם מנות בעלות טעמים עמוקים. הוא נפלא עם סלמון צלוי, ברווז ברוטב פירות יער, עוף צלוי עם עשבי תיבול וגם עם מנות מבוססות פטריות, כמו ריזוטו או טארט טאטן מלוח. בגרסאותיו הקלות והצעירות, הפינו נואר מתאים גם לארוחות קיץ או לפיקניקים, כשהוא מקורר מעט. זה הוא יין שמצליח לשלב אלגנטיות עם גמישות ויוצר שילובים מרגשים ולא מכבידים.

סירה/שיראז: עוצמתי עם טעמים עשירים

סירה, או בשם שיותר מתקשר לעולם החדש, שיראז, הוא אחד מזני הענבים בעלי האישיות הבולטת ביותר בעולם היין. מדובר בזן הנותן תחושה שהוא ממלא את הכוס בנוכחות, עומק ועוצמה בצורה אלגנטית שמצליחה לסקרן שוב ושוב. סירה מספק יינות בעלי גוף מלא, צבע עמוק וטעמים עזים של פרי כהה, תבלינים ועשן. הזן נפוץ במיוחד באזורי אקלים חמים, בהם הוא מצליח להביא לידי ביטוי את מלוא העוצמה, אך שומר על רבדים עמוקים כשהוא מטופל נכון. זה הוא זן שקל להתאהב בו, גם בזכות היכולת ללוות ארוחות עשירות וגם בזכות יינות העולם החדש והישן המציעים אינספור גרסאות עבורו.

עובדה שאולי לא ידעתם על זנים של יינות אדומים – סירה/שירז

מחקרים גנטיים מהשנים האחרונות מצביעים על כך שסירה הוא תוצר של הכלאה טבעית בין שני זנים מקומיים בדרום צרפת: דירז'ה ומונדוז ככל הנראה כבר בסביבות המאה הראשונה או השנייה לספירה.

לפי אחת האגדות הפופולריות, השם "שיראז" קשור לעיר שיראז שבאיראן, שנחשבה בימי קדם לאחד המרכזים של ייצור יין באזור.

ארץ מקור ואזורי גידול

מקור הסירה הוא עמק הרון, צרפת. באזורים כמו הרמיטאז' או קוט-רוטי, הוא מספק יינות עזים ואלגנטיים. יינות אלה, שנחשבים לעיתים לאייקוניים, מבטאים את האופי האירופי הקלאסי של סירה, המביא עוצמה מתוחכמת. מלבד עמק הרון רון, סירה גדל באופן נרחב באוסטרליה, בעיקר באזורים כמו ברוסה ואלי ומק'לארן וייל, שם כינוי הזן הוא שיראז והוא מספק יינות מלאים, בשלים, עם טעמים מתקתקים ואלכוהול גבוה. גם בדרום אפריקה, קליפורניה, צ'ילה וישראל ניתן למצוא זן זה המספק פרשנויות מגוונות.

כמה מילים על הזן וטעמיו הבולטים מבין זנים של יינות אדומים

הסירה הוא ענב עמיד יחסית, שמתאים היטב לאקלים חם, ומניב יינות כהים, רוויי טאנינים, שמתאימים במיוחד ליישון בחביות עץ. בגרסה הצרפתית, הוא נוטה להציג טעמים אדמתיים, תבלינים יבשים וניחוחות מעושנים. לעומת זאת, גרסאות העולם החדש נוטות להיות פירותיות ומעט מתובלות. הסירה מצליח להישאר מעניין לאורך זמן, בבקבוק או בחבית ומציע חוויה עוצמתית רב-ממדית. יין סירה קלאסי כולל טעמים של שזיפים, אוכמניות ופטל כהה, עם תווים של פלפל שחור, בשר מעושן, עור ולעיתים גם ליקריץ. ככל שהיין מתיישן, במיוחד ביינות איכותיים, מופיעים טעמים עמוקים יותר של אדמה, זיתים שחורים, עשבי תיבול ומינרלים. בגרסאות אוסטרליות או קליפורניות, יש יותר מתיקות פרי, טעמי שוקולד, וניל ולעיתים אפילו נגיעה של קפה קלוי.

לגימה לצד המנה הנכונה

סירה מחבק את הטעמים החזקים ומעצים אותם. סירה מתאים לנתחי בשר על האש, קדירות טלה, נקניקיות מתובלות, ברווז בגריל או מנות עם תיבול חזק כמו פלפל שחור גרוס, צ'ילי או פפריקה מעושנת.

מלבק: עוצמה רכה מהרי האנדים

מלבק הוא זן שמביא איתו נוכחות, צבע עמוק, גוף מלא, ועוצמות שמקבלות פרשנות מיוחדת במקומות שונים בעולם. זה הוא יין שעלול להיחשב לעיתים "מוחספס" או "כבד", אך מאחורי אלו ניתן למצוא עולם שלם של רכות, חום ומורכבות. מלבק, שצמח בצרפת אך התפרסם במיוחד בארגנטינה, הצליח להפוך שם למעין סמל לאומי: יין שמביא איתו חוויית שתייה נדיבה, עמוקה ובלתי נשכחת.

עובדה שאולי לא ידעתם על זנים של יינות אדומים – מלבק

למקור השם "מלבק" כמה גרסאות כשאחת מהן גורס כי נקרא על שמו של אדם שפעל להפצת הזן בדרום-מערב צרפת במאה ה-18. כיום, הזן מוכר בצרפת גם בשמות אחרים, כמו "קוט" באזור לואר או "אוקסרואה" בקאור. "מלבק" הוא רק אחד משמות הזן, השם המוכר בעולם, במיוחד בארגנטינה.

ארץ מקור ואזורי גידול

זן הענבים מלבק נולד ככל הנראה באזור קאור שבדרום-מערב צרפת, שם ייצר יינות כהים מאוד שכונו "יין שחור" או "היין השחור של קאור". היינות המקומיים, כפי ששמם מעיד עליהם, מהאזור נוטים להיות כהים, בעלי חומציות גבוהה ויכולת יישון מרשימה. אף על פי שמוצאו צרפתי, לאור רגישותו למחלות ולקור, הזן נדחק בהדרגה מהכרמים הצרפתיים ומצא את פריחתו דווקא מעבר לים, בארגנטינה, שם הוא הפך לזן הדגל של המדינה. מלבק מארגנטינה, במיוחד כזה המגיע מהאזורים הגבוהים של מנדוסה, נחשב איכותי.

כמה מילים על הזן וטעמיו הבולטים

מלבק הוא ענב עוצמתי, עם קליפה עבה המעניקה ליין צבע כהה במיוחד וריכוז גבוה של טאנינים. אלו מעניקים לו יכולת יישון טובה ומבנה יציב. יחד עם זאת, תנאים חמים ומ

בוקרים מביאים עימם פרי עשיר, קטיפתי, ולעיתים גם רמזים לעשן, קקאו או עור. יינות מלבק משתנים בהתאם לאזור, אך לרוב מדובר ביין עם גוף בינוני עד מלא, חומציות מתונה וטעמים המתאימים לאוהבי יין מחפש עומק ונוכחות. מלבק מציע מנעד רחב של טעמים: החל מאוכמניות, דובדבנים שחורים ושזיפים, דרך תווים של וניל, קפה וקקאו ועד רמזים של עשן, אדמה ותבליני בושם מתוקים כמו ציפורן וקינמון.

לגימה לצד המנה הנכונה עם זנים של יינות אדומים – מלבק

הטאנינים, מלבק טוב עם בשר. הוא משתלב נהדר עם סטייקים עסיסיים, תבשילים כבדים, ברביקיו בסגנון ארגנטינאי, צלעות טלה, נקניקיות חריפות או המבורגר מתובל היטב. יחד עם זאת, בגרסאות קלות יותר, כמו למשל יינות צעירים שלא יושנו בחבית, אפשר ליהנות ממלבק גם לצד גבינות חצי קשות, פסטות עם רוטב עגבניות או מנות ים-תיכוניות על בסיס ירקות קלויים.

זנים של יינות אדומים – טעימה מכל טעם

רכזנו את עיקר המידע אודות גידולי הזנים, טעמיהם וניחוחותיהם וההתאמות הקולינריות שלהם בטבלה. כך, תוכלו לקבל הבנה כללית על ההבדלים בין הזנים השונים מבחינות אלו:

חמישה זנים של יינות אדומים , חמישה עולמות והרבה טעם של עוד

בפרק הזה הבאנו טעימה עמוקה מכל אחד מהזנים; קברנה סוביניון, מרלו, פינו נואר, סירה ומלבק. כל אלו יחד יוצרים ספקטרום מרתק של יינות אדומים. אלו חמש דרכים שונות לחוות את עולם היין: מהאלגנטי והחמצמץ ועד לעשיר, מתובל ובעל גוף מלא. כל אחד מהם מביא עמו אופי אחר. בפרק הבא נתעמק בזנים מעניינם לא פחות: פטיט ורדו, זינפנדל, גרנאש, טמפרניו וסנג'ובזה. עם ההבנה וההעמקה בכל זן וזן, כך גם משתבחת הלגימה של כל יין ויין, מוזמנים לטעום לעומק גם בפרק הבא.

כפי שכבר הבנו, כל כוס יין היא סיפור של ענב עם היסטוריה. הצטרפו אלינו להמשך של  "בשביל היין – בלוג בנושא יין מבית היוצר של בר מאסטר" כשבפרק הבא נתמקד בענבים נוספים של היינות האדומים

"תמונות באדיבות חברת הכרם"

The post זנים של יינות אדומים – (חלק א') appeared first on בר מאסטר.

ברוכים הבאים ל "בשביל היין", סדרת הכתבות שמוקדשת כולה ליין! הפרק הזה, הרביעי בסדרה, יעסוק בכמה סוגי יינות מוכרים יותר ופחות שכדאי מאוד להכיר. נתעמק בסוגים השונים, כשכל אחד מביא את השונות והייחודיות שלו. המאפיינים של כל סוג נובעים מאופן עיבוד הענבים, מגע הקליפות עם נוזל הענבים ועוד. בכתבה אנו סוקרים כל סוג ומציעים לכם ליהנות מחוויית קריאה עם טעם.

סוגי יינות לבנים: קסם של קלילות במגוון טעמים ומרקמים

נעים להכיר: יין לבן

יינות לבנים נתפסים לעיתים כחלק הקל והנגיש יותר בעולם היין, אך האמת מורכבת בהרבה. הם עשויים בעיקר מענבים לבנים כמו שרדונה, סוביניון בלאן, ריזלינג ועוד. אך לעיתים גם מענבים אדומים. כמו למשל יין הבלנק דה נואר מיינות שמפניה. התהליך כולל הפרדה מהירה של קליפות הענבים מהמיץ לפני התסיסה, מה שמקנה ליינות הלבנים את אופיים הקליל יחסית. ניתן למצוא מגוון רחב של יינות לבנים: מיבשים במיוחד ועד יינות מתוקים ולכן הם מתאימים לקשת רחבה של לוגמים.

סגנונות וטעמים: מה שמסתתר בלבן

יינות לבנים מציעים עולם עשיר של פרופילים ארומטיים: תווים של הדרים, אגס, תפוח ירוק, אפרסק, דבש, מלון. ולעיתים אף מינרליות שמזכירה אבן גיר רטובה או מי גשם. הטעמים יכולים להיות פריכים ויבשים או עמוקים ובשלים. כמה יינות וטעמיהם הבולטים הם למשל:

• שרדונה: עשיר, חמאתי, לעיתים עובר התיישנות בעץ אלון, מה שמוסיף לו וניל ועומק.
• סוביניון בלאן: פריך, חמצמץ, עם תווים של פסיפלורה, דשא ירוק ואשכולית.
• ריזלינג: ארומטי במיוחד ונע בין יבש למתוק, עם טעמי דבש, ליים ופרחים לבנים.
• פינו גריג'יו: עדין, רך, לעיתים בעל טעם אגסי עד פיקנטי מעט.

תהליך הייצור: שליטה וקרירות

התססה של יינות לבנים נעשית לרוב בטמפרטורות נמוכות, מה שמסייע בשמירה על הרעננות והארומה. לרוב, לא מתקיים מגע עם קליפות אך ישנם ייננים שבוחרים בתסיסה עם חלק מהקליפות, ליצירת מורכבות נוספת. יש יינות לבנים שלא עוברים בתהליך כל מגע עם חביות עץ, ונשמרים במיכלי נירוסטה כדי לשמור על הפרופיל הרענן שלהם. יינות לבנים אחרים כן עוברים התיישנות במשך כזה או אחר בחביות עץ אלון, מה שמוסיף עומק לטעמים.

3 יתרונות בולטים של סוגי יינות לבנים

1. רעננות קיצית מושלמת: לא סתם יינות לבנים הם הבחירה הראשונית של ימי הקיץ. הם מביאים עמם חוויה פריכה, קרירה ומרעננת.
2. התאמה קולינרית רחבה: יינות לבנים מתאימים למנות קלות כמו סושי, דגים, עוף, גבינות רכות ואפילו קינוחים עדינים.
3. כניסה נוחה לעולם היין: בזכות עדינותם ונגישותם, הם מהווים שער הכניסה האידיאלי למי שרוצה להתחיל להכיר יינות.

חסרונות של סוגי יינות לבנים ולמה הם דווקא לא בעיה

• העדר טאנינים: יינות לבנים אינם כוללים טאנינים באופן טבעי. ולכן יש המרגישים שחסרה בהם "עוצמה" או "מבנה". עם זאת, דווקא זה מה שמאפשר להם להיות ידידותיים יותר לחיך.
• פחות מתאימים ליישון ארוך: רוב היינות הלבנים נועדו לשתייה מוקדמת יחסית. אם כי ישנם יוצאי דופן מרתקים כמו שרדונה מבורגון או ריזלינג גרמני שיכולים להחזיק עשורים.
• מאתגרים באחסון: בשל הרגישות לאור וחום. יש להקפיד על אחסונם הנאות של היינות הלבנים.

עונה ומנה: החברים הכי טובים של האביב והקיץ

יין לבן הוא בן לוויה מושלם לאירועים בעונות החמות: פיקניקים, אירוח בגינה, ארוחות קיץ קלילות או ערב קליל במרפסת. הוא משתלב נהדר עם מנות כמו סלטים ים-תיכוניים, אנטיפסטי, מאכלי ים על האש, גבינות עיזים, ריזוטו פטריות, פסטות שמנת עדינות ואפילו עוגות גבינה ופרי.

לבן כחול-לבן: מגמת העלייה של סוגי היינות הלבנים בישראל

תעשיית היין בישראל ידעה במשך שנים דומיננטיות של יינות אדומים. אך בשנים האחרונות אפשר לראות מגמה ברורה של צמיחה ביינות הלבנים. יותר יקבים מקדישים מחשבה לזנים לבנים כמו רוסאן או ויונייה ומציגים יינות לבנים עם אופי מקומי. התוצאה היא יינות מרעננים, ים-תיכוניים, עם אופי ישראלי מדויק.

תרשו לעצמכם להכיר עולמות לבנים חדשים

יינות לבנים הם לא רק "יינות למתחילים", אלא תחום רחב, מרתק ועמוק בעולם היין. הם מספקים חוויית שתייה קלילה אך בעלת עומק. מאפשרים אינסוף שילובים קולינריים. ומהווים הזמנה לחקר מהקל ביותר ועד המורכב ביותר. אז בפעם הבאה שאתם פותחים בקבוק, תנו הזדמנות ליין לבן. אולי תגלו שזה בכלל מה שאתם הכי אוהבים.

סוגי יינות אדומים: עומק ועושר בעולם של טעמים

נעים להכיר: האמנות שמאחורי האדום

יינות אדומים הם אולי הביטוי הקלאסי והעמוק ביותר של תרבות היין. הם מיוצרים מענבים אדומים. כשההבדל המרכזי בינם לבין יינות לבנים הוא שבתהליך הייצור של יין אדום. הקליפות נשארות במגע עם המיץ במשך התסיסה כולה. מגע זה תורם לא רק לצבע העז והמרשים. אלא גם לטאנינים המעניקים תחושת יובש בפה ותחושת "מבנה" ו"עומק". יינות אדומים ידועים בפרופילי טעם עשירים, עם נוכחות של פירות כהים כמו דובדבן שחור, שזיף ופטל, תבלינים חמים, עשבי תיבול ואף תווים של עץ, טבק, ואדמה.

סגנונות וטעמים: מגוון רחב של טעמים ורבדים

עולם היינות האדומים מחולק למגוון עצום של זנים וסגנונות – מיינות רכים וקלילים ועד ליינות כבדים, מתיישנים, בעלי גוף עוצמתי. כל זן ענבים מביא עימו עולם שלם של טעמים, ארומות ומאפיינים.

כמה יינות וטעמיהם הבולטים הם למשל:

• קברנה סוביניון: אחד היינות האדומים הפופולריים בעולם. גוף מלא, טאנינים בולטים, תווים של פירות יער, עשבוניות ולעיתים שוקולד או טבק.
• מרלו: רך ונגיש יותר, עם גוף בינוני וטעמים של דובדבן, שזיף ולעיתים וניל.
• שיראז / סירה: מלא אופי, עז וארומטי. תבלינים, פלפל שחור, פירות כהים ולעיתים תווים מעושנים.
• פינו נואר: אחד היינות המורכבים והאלגנטיים. צבע קל יחסית, אך בעל ניחוחות עמוקים של פטל, אדמה, פטריות ולעיתים תווים פרחוניים.
• טמפרניו: זן ספרדי המציע איזון נפלא בין פרי לתיבול, ומתאים ליישון ארוך.

תהליך הייצור: זמן, מגע ועומק

בניגוד ליינות לבנים, יין אדום דורש זמן ומגע. התסיסה נעשית עם הקליפות. ולעיתים גם עם הגבעולים והגרעינים. מה שמקנה עומק וטאנינים נוספים. חלק מהיינות עוברים התיישנות בחביות עץ אלון. במשך חודשים ולעתים אף שנים, המוסיפה טעמי וניל, אגוזים, קפה ועשן. התוצאה היא יין בעל טעם עשיר ומורכב שיכול להמשיך ולהתפתח בבקבוק לאורך שנים.

3 יתרונות בולטים של סוגי יינות אדומים

1. עושר בנוגדי חמצון: יינות אדומים מכילים רמות גבוהות של נוגדי חמצון מסוגים שונים, שמקורם בקליפות הענבים, ולכן נחשב כבעל השפעות בריאותיות רבות.
2. מורכבות והתפתחות: יין אדום, לרוב, משתבח עם השנים. תנאי הבקבוק משתנים, היין שבו משתנה וטעמיו מתפתחים ומתרככים, כך שהיין הופך עמוק ומעניין יותר.
3. ליווי מושלם למנות עשירות: האופי המורכב והעוצמה של יין אדום משתלבים נהדר עם בשרים, גבינות קשות, תבשילי קדירה, טעמי אדמה בולטים כמו פטריות וגם עם רטבים חזקים.

חסרונות סוגי יינות אדומים ואיך להתמודד איתם

• גוף מלא לא מתאים לכולם: יינות אדומים עלולים להרגיש "כבדים" למי שמעדיף טעמים קלילים או מרקם רענן יותר. אפשר לבחור בזנים "רכים" יותר כמו פינו נואר, למשל.
• לא תמיד מתאימים לקיץ: עקב האופי העשיר והטאנינים, יינות אדומים פחות מרעננים ביום חם. עם זאת, יינות קלים יותר שמוגשים מעט מקוררים (כמו בוז'ולה) יכולים להיות פתרון נהדר.
• מחייבים תשומת לב באחסון: יינות אדומים איכותיים ראויים לאחסון נאות שכולל תאורה מבוקרת, טמפרטורה יציבה, ובשכיבה כדי לאפשר התפתחות נכונה.

עונה ומנה: חורף, ערב, ניחוחות

אין כמו לשבת בחורף מול קדרה רותחת של בשר בציר עמוק של ירקות שורש ויין. ולצידה כוס של קברנה סוביניון מלא נוכחות. מצד שני, חשוב לזכור, במיוחד בארצנו החמה שאין בכוחו של הקיץ כדי לדחוק את היינות האדומים החוצה מהתפריט שלנו. יינות קלים מקרואטיה, ספרד או דרום צרפת. שמוגשים מקוררים קלות, יכולים להפתיע. יינות אדומים משתלבים נהדר עם מנות כמו סטייק על הגריל, תבשילי קדירה, ניוקי בפטריות וגם עם גבינות קשות כמו פקורינו.

אדום כחול-לבן: מסורת מתחדשת

היקבים הישראליים מצטיינים במיוחד בזנים אדומים. המתאימים לגידול באקלים המקומי ולליווי הסגנון הגסטרונומי הישראלי. קברנה, מרלו, שיראז ופטיט סירה הם מהנפוצים, אך גם זנים ים-תיכוניים כמו קאריניאן או גרנאש מתחילים לתפוס מקום של גידול ושיווק בקרב היקבים בישראל. מה שמביא לתוצאה של יינות אדומים עשירים, בעלי אופי מקומי מודגש, המשלבים טכניקה בינלאומית עם נגיעה ישראלית חמה.

תתמסרו לחוויה כי אדום זה לא רק צבע

יינות אדומים הם פסגת ההנאה למי שמחפש עומק ונוכחות. הם מבקשים זמן, סבלנות והקשבה. אך בתמורה נותנים הרבה יותר. כל בקבוק מספר סיפור של אדמה, שמש, גפן ואדם. בין אם אתם חובבי יין מנוסים או מתחילים, יינות אדומים מזמינים אתכם להעמיק בטעמים, ובעולם שלם של עושר תרבותי.

סוגי יינות רוזה: האיזון בין קלילות ועומק

נעים להכיר: האמצע המושלם

יין רוזה, שפירוש שמו בצרפתית הוא "ורוד". וכשמו כן הוא, מהווה גשר נפלא בין יינות לבנים לאדומים. גם בצבעו וגם בטעמיו. הוא משלב בין הרעננות והחמיצות של הלבנים לבין הגוף, הארומה והטאנינים העדינים של האדומים. התוצאה היא יין מרענן, אלגנטי, קליל אך עם נוכחות. למרות מה שרבים נוטים לחשוב, רוזה אינו תוצר של ערבוב בין יין לבן לאדום (למעט כמה סגנונות שמקובלים בעיקר בשמפניה). אלא נוצר על ידי תסיסה של ענבים אדומים עם קליפותיהם לפרק זמן קצר בלבד, כשלאחר מכן מופרדות הקליפות. והמיץ עובר תסיסה כמו ביין לבן. רבים מהיינות כוללים תווים של פטל, דובדבן, הדרים, תותים, מלון ואפילו פרחים.

סוגי יינות וטעמים: רעננות וגיוון

יינות רוזה נעים על סקאלה רחבה: מיינות יבשים מאוד עם חמיצות חדה, ועד ליינות פירותיים, עגולים ואף מעט מתקתקים. כמה דוגמאות לזנים בולטים מהם מייצרים יינות רוזה:

• גרנאש: נותן רוזה בהיר, קליל ופרחוני עם תווים של תות שדה ואשכולית.
• סירה: תורם צבע עז, גוף וטעמים עמוקים יותר של פטל שחור ופלפל.
• פינו נואר: יוצר רוזה אלגנטי במיוחד עם חמיצות עדינה וטעמים רכים.
• טמפרניו: מעניק רוזה עם נגיעה ספרדית, גוף בינוני וטאנינים רכים.

תהליך הייצור: רגע של מגע ורוד

ישנן מספר שיטות עיקריות לייצור רוזה, וכל אחת מהן יוצרת יין מעט שונה:

• שיטת הסנייה: תהליך שבו מסירים חלק מהמיץ מהמיכלים בהם מותסס יין אדום. מיץ זה עובר תסיסה נפרדת ליצירת רוזה עז וטעים. לרוב עם גוף בינוני וטעמים פירותיים מודגשים.
• שיטת המגע הקצר: משאירים את הקליפות במגע עם המיץ לזמן קצר מאוד (שעות ספורות), ואז מפרידים. נכון להיום מדובר בשיטה הנפוצה ביותר לייצור יין רוזה יבש.
• שיטת הערבוב: הוספת כמות קטנה של יין אדום ליין לבן. שיטה זו פחות מקובלת כיום, אך עדיין ניתן למצוא אותה בחלק מהשמפניות.

3 יתרונות בולטים של סוגי יינות רוזה

1. רעננות ונגישות: רוזה מציע חוויית שתייה קלילה אך עם נוכחות. הוא מושלם למי שלא רוצה יין "כבד מדי" אך מחפש יותר מורכבות מיין לבן קל.
2. גיוון קולינרי: בזכות האיזון בין חמיצות לגוף, רוזה משתלב נהדר עם מגוון רחב של מאכלים כמו: סושי, גבינות רכות, סלטים עם פירות, דגים בגריל, עוף צלוי ואף פסטות קלילות.
3. חוויית קיץ מושלמת: צבעו הוורוד ואופיו המרענן, הופכים אותו למלך הפיקניקים, הבראנצ'ים והאירועים בחוף הים.

חסרונות של סוגי יינות רוזה, רק כי ממש חיפשנו

• פחות מתאים ליישון: רוב יינות הרוזה נועדו לצריכה צעירה תוך שנה-שנתיים מהבציר. מי שמחפש יין שמתיישן ומעמיק לאורך זמן, ימצא את הרוזה מעט "שטוח". מבחינה זו, לאורך זמן.
• תדמית קלילה מדי: יינות רוזה לעיתים נתפסים כפחות "רציניים". מה שעלול להרתיע חובבי יין ותיקים. עם זאת, איכות הייצור בשנים האחרונות עלתה פלאים. ויש רוזה שמפתיעים במורכבותם.

עונה ומנה: כשהטמפרטורות עולות

יינות רוזה הם הכוכבים של עונות המעבר והקיץ. הם מבקשים שמש, אווירה רגועה, מוזיקה טובה ואוכל טוב. בראנץ' יום שישי עם פוקצ'ה. גבינות וריבה? רוזה עדין ומעט מתוק. סוד הפופולריות של הרוזה, במיוחד בישראל, טמון בעיקר בזכות מזג האוויר המאפשר את בילויי השמש האלו רוב ימות השנה.

רוזה כחול-לבן: קיץ ישראלי

שוק יינות הרוזה בישראל הולך ותופס תאוצה. יקבים מקומיים מציעים רוזה איכותי מזנים ים תיכוניים ומאירופה. באזורים כמו רמת הגולן, הרי ירושלים והגליל נמצא תנאים אקלימיים מצוינים לייצור רוזה איכותי וקל לשתייה.

תפתיעו את עצמכם עם הרוזה הנכון

יין רוזה הוא הרבה מעבר ל"יין של קיץ". הוא איזון נעים בין עדינות לעומק, בין קלילות לנוכחות. רוזה מהווה את אחת הדרכים היפות והטעימות ביותר להיכנס לעולם היין. כשבמקביל גם שומר על קסמו עבור יודעי דבר. כוס רוזה היא תזכורת קטנה לכך שלפעמים, הפשטות היא שמנצחת.

סוגי יינות כתומים: הרפתקה מסקרנת

נעים להכיר: צבע, מרקם, וסיפור שלא הכרתם

יין כתום הוא אולי ההרפתקה הכי מסקרנת בעולם היין. למרות שהוא מיוצר מענבים לבנים. תהליך ההכנה שלו דומה דווקא ליין אדום. שכן, במהלך התסיסה, קליפות הענבים נשארות במגע עם המיץ למשך ימים עד חודשים. זהו בדיוק מה שמקנה ליין את צבעו הענברי הייחודי ואת הטאנינים והמרקם המורכב שלו, שאינם קיימים בדרך כלל ביין לבן. הטעמים? הכל חוץ מבנאליים. יינות כתומים יכולים להציע תווים של פירות מיובשים, דבש, אגוזים, תפוזים מיובשים, תה שחור, ועשבים. לעיתים תופיע גם חמיצות רעננה או תיבול מעניין, כל זה במרקם עשיר שמזכיר במידה מסוימת את המבנה של יין אדום, אך בטעם לגמרי אחר.

סוגי יינות וטעמים: הפתעות כתומות בכוס

הצבע של יינות כתומים נע בין גוון זהוב-בהיר לענברי כהה. זמן המגע עם הקליפות, סוג הענבים ושיטת הייצור משפיעים מאוד על התוצאה הסופית. כמה יינות וטעמיהם הבולטים הם למשל:

• ריבולה ג'אלה: נפוץ באיטליה וסלובניה. תוצאה יבשה, חדה ומינרלית עם ארומות פרחים ותה.
• גרוזין קַחֵתי: ינות מהאזור הגיאורגי בהם קליפות, חרצנים וגבעולים מותססים יחד כך שמתקבל יין עם עוצמה וטאנינים כמעט כמו יין אדום.
• שרדונה או סוביניון בלאן: בהפקה כתומה יוצרים יין עשיר בתבלינים, תפוחים מיובשים וטעם אגוזי.

תהליך הייצור: מסורות של היסטוריה וטבע

הסגנון של יין כתום אינו המצאה מודרנית אלא חזרה לשורשים עתיקים: כבר לפני 6,000 שנה בגיאורגיה נהגו להתסיס ענבים לבנים בקנקני חרס יחד עם הקליפות והחרצנים. המסורת הזו כמעט ונעלמה, אך חזרה לתודעה בעשורים האחרונים, תחילה באיטליה וסלובניה, ובהמשך בכל רחבי העולם. יינות כתומים הם כמעט תמיד חלק מהעולם של "יינות טבעיים". אותם נזכיר בהמשך הכתבה. לרוב הם מיוצרים ללא תוספות של שמרים מסחריים, תוספים כימיים או סינון אגרסיבי. מה שמוביל לפרופיל ייחודי. אך גם דורש מהלוגמים מידה מסוימת של פתיחות והבנה. מדובר ביין ש"לא מנסה להיות נחמד", אלא כנה, אותנטי, ולעיתים פרוע.

3 יתרונות בולטים של סוגי יינות כתומים

1. מורכבות ייחודית: כל לגימה מגלה עוד שכבת טעם. מה שהופך את היין לחוויה של ממש.
2. התאמה קולינרית מפתיעה: בזכות הטאנינים, החמיצות והגוף, יינות כתומים משתלבים נהדר עם מנות מתובלות, גבינות קשות, מאכלים אסייתיים, תבשילים ביתיים ועוד.
3. לגימה אמנותית: יינות כתומים הם לרוב מלאכת מחשבת של יינן שמחפש להביע יצירתיות, תרבות ושורשים. כל בקבוק הוא כמעט יצירת אמנות.

חסרונות של סוגי יינות כתומים: לא לכל אחד

• טעם נרכש: חובבי יין עשויים למצוא את המרירות הקלה, הטאנינים או התחושות הלא צפויות מעט מאתגרות בלגימות הראשונות.
• זמינות מוגבלת: למרות הצמיחה בפופולריות, יינות כתומים עדיין אינם נפוצים בכל חנות, ולעיתים דורשים חיפוש מוקדם.

עונה ומנה: חורף, סתיו ומה שביניהן

יינות כתומים מתאימים בעיקר לעונות המעבר. אך מפתיעים גם בחורף לצד תבשילים חמים, או באירועים מיוחדים שבהם רוצים להרשים. מתאים ללוגמים הפתוחים להרפתקאות.

כתום כחול-לבן: התחלה של נגיעות ענבר

הסקרנות בנוגע לעולם שנפתח בזכות יינות כתומים לא מדלגת על יקבים ישראליים שנכנסים אף הם, לעולם יינות אלו. היקבים יוצרים יינות כתומים מענבים מקומיים תוך שמירה על עקרונות הייצור הטבעי. מה שהופך אותם לאותנטיים ומקומיים באותה מידה.

היכנסו להרפתקה חדשה בצבע לא מוכר

מעבר לסגנון, יין כתום הוא עניין של בחירה וגישה. מדובר בדרך של חובבי יין שמבקשים חוויה מלאת עומק ועם סיפור מאחוריה. מי שמוכן לצאת קצת מהשגרה יגלה יין מסקרן שמשאיר טעם לעוד.

לגלות את מה שמעבר לקלאסיקות: סוגי יינות מפתיעים

עולם היין הוא עולם מרתק ויכולנו להרחיב עוד ועוד על העולמות המוכרים יותר כמו למשל יינות קינוח, יינות מבעבעים או יינות מחוזקים. עליהם אולי עוד נרחיב בהמשך בכתבות ייעודיות. את כתבה זו אנו בוחרים לסיים בהצצה אל שני עולמות מרתקים בתוך כל עולם היין הרחב והמסקרן:

סוגי יינות טבעיים: הכי קרוב לאמא אדמה

יינות טבעיים מיוצרים תוך מינימום התערבות אנושית: ללא תוספות כימיות, שמרים מתועשים או סינון. לעיתים הם מתאפיינים בטעמי פרא, מרקמים לא שגרתיים ומראה עכור. מדובר בחלק מטרנד עולמי המשלב חזרה למסורת עם קיימות. יינות טבעיים הם הביטוי הכי "ערום" של הענב והאדמה. הם נוצרים כמעט ללא התערבות אנושית, רק הענבים, השמרים הטבעיים שלהם, והזמן.

מדובר בגישה שמערבבת אידיאולוגיה עם טעם: חזרה לשיטות מסורתיות של ייצור יין, יחד עם דגש על קיימות, כבוד לטבע ורצון לתת לטרואר לבוא לידי ביטוי בצורה בלתי אמצעית ביין. ככל שרואים יותר ויותר מאפיינים של פופולריות בנושאי קיימות כך ניתן לראות התרחבות גם בייצור יינות טבעיים.

יתרונות: אותנטיים, מעניינים, מייצגים את הטבע האזורי בצורה ייחודית.
חסרונות: עשויים להיות לא צפויים, לפעמים "פגומים" לפי סטנדרטים קלאסיים, וטעונים רכישת טעם.

קיימות מתפתחת בארץ ובעולם:

גם בישראל יותר יקבים נכנסים לעולם היין. כשבעולם מדינות כמו צרפת, איטליה, סלובניה ואוסטריה מובילות את התחום. אבל גם בקליפורניה ואוסטרליה ניתן למצוא יקבים המפיקים יינות טבעיים.

שחררו שליטה והתמסרו לטבע הפראי:

יינות טבעיים הם יותר ממשקה, הם הצהרה. מי שמוכן לצאת מהשורה, לטעום משהו שונה, ולחקור ימצא עולם של טעמים. זה יין למי שמוכן לשחרר שליטה ולקבל את הטבע כפי שהוא.

סוגי יינות קרח (Ice Wine): כשהטבע קופא והטעם מתעורר

יינות קרח הם אחת הפנינים הנדירות והמרהיבות בעולם היין. הם מופקים מענבים שנותרו תלויים על הגפן עד שגל הקור מביא לקיפאון טבעי. בבציר לילי, כשהטמפרטורות יורדות מתחת למינוס 7 מעלות, נבצרים הענבים הקפואים בזהירות רבה ורק הנוזל המרוכז שבתוכם נסחט ליצירת יין מתוק, עשיר, בעל חומציות טבעית מאזנת., מה שמפיק יין ייחודי עם עומק מרגש של טעמים; פירות טרופיים, דבש, משמשים ופרחי הדרים, במרקם סמיך אך מרענן. היינות הללו מתאפיינים בטעמים עשירים של פירות טרופיים, דבש, משמש, ולעיתים גם פירות יער. הם מוגשים לרוב בטמפרטורה קרה, לצד קינוחים או גבינות בשלות.

יתרונות: פרופיל ייחודי, מתיקות טבעית ואיזון נדיר.
חסרונות: נדירים יחסית ויקרים בהתאם, לרוב לא נגישים לקהל הרחב.

אגלי קור של מתיקות בארץ ובעולם: קנדה נחשבת לאחת המדינות המובילות כיום בייצור יין קרח. לצידה, ניתן למצוא מדינות כמו אוסטריה וגרמניה וכן מדינות כמו הונגריה וסין המייצרות יינות קרח בתנאים טבעיים או בסגנון דומה. גם בישראל קיימים מספר יקבים המייצרים יינות בסגנון יין קרח על אף האקלים החם יחסית שמקשה על ייצור יין זה בשיטה המסורתית.​ למרות האתגרים האקלימיים, יקבים אלו מצליחים לייצר יינות קרח איכותיים באמצעות טכניקות ייחודיות, כמו הקפאה מבוקרת לאחר הבציר, כדי להשיג את הריכוז הסוכרתי והחומצי האופייני ליינות קרח.​

ללגום רגע בזמן: יין קרח מספק תחושה מתוקה של ללכוד רגע בזמן. יין קרח הוא רגע. רגע של טבע קפוא, של דיוק ושל תענוג מתוק-מרענן שלא דומה לשום דבר אחר.

לגלות לבד את הסוג הנכון ביותר – על סקרנות וטעם האישי

בעולם רחב ומגוון כמו עולם היין, שאלה אחת חוזרת שוב ושוב: מהו היין הנכון והטוב ביותר?
התשובה, למרבה הפלא, לא מסתתרת בין הבקבוקים או התוויות, אלא אצלכם. בטעם האישי, ברגע, ובנכונות לחקור. כדי לגלות את היין שמתאים לכם באמת, אין צורך בקורסים מעמיקים או באנציקלופדיה של טעמים. מה שצריך זו סקרנות. פשוט לטעום. לנסות. להתמסר ולדעת שכל סגנון ייקח אתכם למסע קצת אחר. לכל אחד יש אופי, ניחוח, וסיפור שמחכה להיפתח בכוס.

רבים מאיתנו נוטים לבחור שוב ושוב את מה שמוכר. אבל דווקא בתחום היין ההפתעות הן לעיתים הכי טעימות. יינות פחות מוכרים כמו יינות כתומים, יינות טבעיים. או תערובות מאזורים פחות מוכרים. יכולים לפתוח בפניכם  טעמים וניחוחות חדשים.

חשוב לזכור: יין הוא לא מדע מדויק. הוא אמנות. רגע של עצירה, של חברות, של חוויה. זהו כלי לחקר חושי, תרבותי ואישי. תנו לעצמכם את החופש לטעום, להעז, להתבלבל ולהתלהב.

כפי שכבר הבנו, כל כוס יין היא הזדמנות מפתה לחקור ולגלות עוד. הצטרפו אלינו לפרק הבא של  "בשביל היין – בלוג בנושא יין מבית היוצר של בר מאסטר". שיהיה סקירה מפורטת של כמה מזני הענבים המובילם בתעשיית היין בעולם. יהיה מעניין וטעים במיוחד

The post סוגי יינות כתבה מספר 4 – בשביל היין! appeared first on בר מאסטר.

בפרקים הקודמים בסדרה עסקנו ברקע של הוודקה, בהתפתחות, ובתהליך הייצור שלה. בפרק הזה נתעמק באלו שעומדות מאחורי ייצור הוודקה – היצרניות. נספק סקירת יצרניות החל ממותגים איקוניים עם מסורות בנות מאות שנים ועד למזקקות בוטיק מתפתחות עם גישות חדשניות. נחקור כמה מיצרניות הוודקה המובילות והייחודיות ברחבי העולם. נספר סיפורים שעומדים מאחוריהן ונפרט על טכניקות ההפקה ומה שמייחד כל אחת.

יצרניות וודקה שמציבות את הרף הגבוה

• סמירנוף (רוסיה/בריטניה): סמירנוף הוא אולי מותג הוודקה המפורסם ביותר בעולם. עם היסטוריה החל משנת 1864 כאשר פיוטר סמירנוב הקים את המזקקה המקורית במוסקבה.  הוודקה ידועה בזכות הזיקוק המשולש שלה ותהליך הסינון בן עשרה שלבים. בכך, סמירנוף הפך לשם נרדף לאיכות ועקביות לאורך זמן. לאחר המהפכה הרוסית. המותג הועבר לצרפת ובסופו של דבר נרכש על ידי חברה בריטית. והרחיב את תפוצתו בעולם. הייחודיות של סמירנוף טמונה ביכולתה להסתגל לשינויים שמביא עימו הזמן תוך שמירה על המורשת שלה. כיום, מדובר ביצרנית שמציעה גם מגוון רחב של וודקות בטעמים בנוסף לוודקה הקלאסית שלה.

• אבסולוט (שוודיה): וודקה אבסולוט, שמקורה בשבדיה, נוסדה בשנת 1879 על ידי לארס אולסון סמית'. שהציג את שיטת הזיקוק הרציף כדי ליצור זרימה נקייה יותר. תהליך זה משמש עד היום. ומבטיח שכל בקבוק עשוי מחיטת חורף מקומית ומים מבאר עמוקה. אבסולוט מייחדת את עצמה עם מחויבותה לקיימות. תוך התמקדות בהפחתת פליטת פחמן, שימוש בזכוכית ממוחזרת לבקבוקים ותמיכה בקהילות מקומיות. המותג ידוע גם בקמפיינים השיווקיים האייקוניים שלו ובעיצוב הבקבוקים המסוגנן שלו.

• גריי-גוס (צרפת): גריי גוס, הוא מותג שהושק בשנות ה-90. והפך במהירות לסמל של וודקה יוקרתית. הוודקה מיוצרת באזור קוניאק בצרפת. ונעשה בה שימוש בחיטת חורף צרפתית ובמי מעיינות מסוננים באופן טבעי. תהליך הזיקוק הייחודי כולל שימוש בכלי נחושת מסורתי ליצירת אלכוהול חלק ומעודן. ההצלחה של המותג מיוחסת לרוב למיצובו כמוצר פרימיום. תוך הקפדה על איכות ודגש חזק על האמנות הקשורה להפקת אלכוהול צרפתי.

• סי-רוק (צרפת): וודקה סי-רוק, המיוצרת בדרום צרפת. מציגה גישה ייחודית לייצור וודקה בכך שהיא עשויה מענבים איכותיים במקום מהדגנים המסורתיים. תהליך הייצור כולל חמישה שלבי זיקוק. מה שמבטיח פרופיל טעם חלק, עדין ופירותי. סי-רוק מתגאה בהיותה וודקה פרימיום שמשלבת בין מורשת היין הצרפתי המסורתי לבין חדשנות מודרנית. הייחודיות של סי-רוק. יחד עם המיתוג היוקרתי שלה, הפכה אותה לבחירה פופולרית בקרב קהל צעיר ושוחרי יוקרה.

• בלוודר (פולין): וודקה בלוודר, שמקורה בפולין. מקיימת את המסורת העשירה של ייצור הוודקה במדינה. שראשיתה לפני יותר מ-600 שנה. הוודקה עשויה מ-100% שיפון ומים מטוהרים. בלוודר מתגאה בכך שאינה משתמשת בתוספים כלשהם ויוצרת פרופיל טעם טהור ונקי. תהליך הזיקוק בן ארבעת השלבים מאזן אופי וטוהר. מה שהופך אותו לחביב בקרב המקפידים על טוהר הוודקה. המסירות של בלוודר לטכניקות פולניות מסורתיות ולמרכיבים טבעיים מציבה אותה כבחירה יוקרתית בשוק הוודקה.

• קטל 1 (הולנד): וודקה קטל 1, שמקורה בהולנד. משמרת מסורת משפחתית של ייצור וודקה המתקיימת מזה 11 דורות מאז שנת 1691. הוודקה מיוצרת בתהליך המשלב שיטות מסורתיות עם טכנולוגיות מודרניות, תוך שימוש בזיקוק במיכלי נחושת ליצירת טעם חלק ומדויק. קטל 1 ידועה באיכותה המעולה ובפרופיל הטעמים המאוזן שלה. המשלב עושר עדין וניקיון ייחודי. המחויבות של קטל 1 למצוינות ואומנות הופכת אותה לבחירה מועדפת עבור ברמנים ושוחרי וודקה ברחבי העולם.

  

מורשת מקומית: יצרניות וודקה אזוריות ייחודית

• זוברווקה (פולין): לזוברובקה יש טעם מובהק בשל הכללת עשב מיער בפולין. חליטה זו מעניקה לוודקה טעם צמחי ייחודי וגוון ירקרק בהיר. המסורת של זוברובקה חוזרת למאה ה-16. מה שהופך אותה לאחד ממותגי הוודקה הוותיקים ביותר שעדיין קיימים. הפרופיל הארומטי שלה עם רמזים של וניל, שקדים ועשב מספק חווית טעם המבדלת אותה לחלוטין מוודקה ניטרלית.

• סטוליצ'ניה (רוסיה/לטביה): לסטוליצ'ניה, הידועה בכינויה "סטולי". יש שורשים רוסיים עמוקים. מדובר בוודקה שהצליחה לשמור על הפופולריות שלה לאורך עשרות שנים. בעוד שהמותג התמודד עם מחלוקות משפטיות על הבעלות שלו, כיום הוא מיוצר בלטביה באמצעות תערובת של חיטת חורף רוסית ומים מבארות לטביות. הגישה של סטולי משלבת שיטות מסורתיות עם טכנולוגיה מודרנית. וכתוצאה מכך נוצרת וודקה איכותית עם אופי ייחודי. הוודקה ידועה בשל החלקות שלה והיא נבחרת לעתים קרובות כבסיס לקוקטיילים פרימיום.

• פינלנדיה (פינלנד): וודקה פינלנדיה מופקת משעורה בת שש שורות הגדלה תחת השמש הפינית ומי מעיינות קרחונים טהורים, המעניקים לה טעם פריך ונקי. הוודקה עוברת זיקוק רציף, ביותר מ-200 שלבים, המסיר את כל הזיהומים מבלי לפגוע באופי הטבעי של השעורה. פינלנדיה הרחיבה את המגוון שלה עם וודקות בטעמים שונים. אך היא נותרה מחויבת לשמור על האיכות הגבוהה של הוודקה המקורית שלה.

יצירת חוויות חדשות בזכות יצרניות וודקה בוטיק

• יצרנית וודקה של מזקקת הומבולדט (ארצות הברית): מזקקת הומבולדט, הממוקמת בצפון קליפורניה. מציעה וודקה אורגנית בכמות קטנה ששמה דגש על קיימות סביבתית. המזקקה משתמשת במרכיבים מקומיים ובמי מעיינות טהורים מהאזור המספקים וודקה עם טעם חלק ועדין. מה שמייחד את הומבולדט הוא ההתמקדות שלה בייצור משקאות חריפים אורגניים עם השפעה מינימלית על הסביבה, הפונה לצרכנים מודעים לסביבה המחפשים גם איכות ברמה גבוהה.

• וודקה בלאק קאו (בריטניה): וודקה זו שנוצרה בדורסט, אנגליה, היא הוודקה הראשונה בעולם העשויה כולה מחלב. תהליך הזיקוק כולל תסיסה של מי גבינה מחלב פרה לבירה, אשר לאחר מכן מזוקקת לייצור אלכוהול קרמי וחלק. גישה לא קונבנציונלית זו מביאה לא רק לפרופיל טעמים מובהק אלא גם ממזערת בזבוז על ידי שימוש בתוצר לוואי של תעשיית החלב. המחויבות של יצרנית זו לחדשנות וקיימות זיכתה אותה במעקב בקרב קהל צעיר ואנשים עם מודעות סביבתית.

• יצרנית וודקה רייקה (איסלנד): וודקה זו, מיוצרת באמצעות מי מעיינות קרחונים ושעורה מקומית. המזקקה מופעלת על ידי אנרגיה גיאותרמית, מה שהופך אותה לאחת מיצרניות האלכוהול הידידותיות ביותר לסביבה בעולם. השילוב הייחודי של מרכיבים איסלנדיים ופרקטיקות ידידותיות לסביבה מעניק לה יתרון ייחודי בשוק יצרניות הבוטיק של הוודקה.

• Our/Vodka (מזקקות גלובליות): מותג עולמי עם גישה מקומית, המפעיל מזקקות קטנות בערים ברחבי העולם, כמו ברלין, לונדון ולוס אנג'לס. כל מיקום עוקב אחר אותו מתכון בסיסי אך משלב מרכיבים מקומיים כך שנוצרים שינויים קלים המשקפים את אופי האזור. קונספט זה מאפשר למותג לשמור על עקביות תוך מתן חוויות ייחודיות בכל שוק.

איך ממשיכים מכאן? חדשנות יצרניות וודקה בעולם

ככל ששוק הוודקה ממשיך להתפתח, היצרניות מאמצות שיטות ומרכיבים חדשים כדי לספק מענה להעדפות המשתנות של הצרכנים. כמה מגמות בולטות כוללות:

• קיימות וידידותיות לסביבה של יצרניות וודקה: מזקקות רבות, כמו רייקה והומבולדט, מתמקדות בטכניקות ייצור בת קיימא כדי להפחית את טביעת הרגל הסביבתית שלהן. זה כולל שימוש במקורות אנרגיה מתחדשים, מרכיבים אורגניים ואסטרטגיות הפחתת פסולת.

• חידושי טעמים של יצרניות וודקה: בעוד שוודקה מסורתית ידועה בטעם הנייטרלי שלה, המגמה של וודקה בטעמים נמשכת, עם מותגים רבים שמתנסים ביצירת טעמים חדשניים באמצעות חליטות בוטניות ייחודיות עם ניחוחות וטעמים לא מסורתיים.

• ייצור מלאכת יד ובוטיק: עלייתם של יצרנים בקנה מידה קטן הציגה סטנדרטים חדשים של איכות ויצירתיות בוודקה, ולעתים קרובות הביאו למשקאות חריפים עם טעמים וסיפורים ייחודיים המבדילים אותם ממותגי שוק המוניים.

טיפה ממה שמחכה לנו בפרק הסיום של הסדרה

ממותגים עתיקים עם היסטוריה של מאות שנים ועד למזקקות בוטיק חדשניות הפורצות את גבולות ייצור הוודקה, אין ספק שעולם הוודקה מגוון כמו שהוא דינמי. ככל שטעם הצרכנים ממשיך להתפתח, כך גם התעשייה, עם דגש הולך וגובר על קיימות, אומנות ואופי מקומי. בין אם אתם מעדיפים מרטיני וודקה קלאסי שנעשה עם מותג עתיק יומין או קוקטייל הרפתקני שיוצר במזקקת בוטיק ייחודית, יש וודקה לכל חך. בפרק הבא והאחרון בסדרה נתעמק בדובדבן שבקצפת: קוקטיילים מבוססי וודקה. יהיה טעים ומרגש.

הישארו מעודכנים בפרק הבא בסדרה, כשנמשיך לצלול את תוך צלילות הוודקה ונקנח עם: קוקטיילים

The post יצרניות וודקה – עולם הוודקה פרק 4 appeared first on בר מאסטר.

בכתבה זו, הכתבה השלישית בסדרת "עולם הוודקה", נצלול את נבכי תהליך  הייצור של הוודקה ונבין טוב יותר מה הופך וודקה לאיכותית. הוודקה, שהפכה לאחד המשקאות הפופולריים ביותר בעולם, היא סמל לטוהר, נייטרליות ואלגנטיות. למרות שוודקה נראית לכאורה פשוטה, מאחורי כל בקבוק של וודקה איכותית מסתתרת אמנות שלמה של זיקוק וייצור אלכוהול; מהמרכיבים הבסיסיים ועד לשלב האחרון של הזיקוק והסינון, כל שלב בתהליך הייצור תורם ליצירת משקה חלק, טהור ומזוקק. בפרק זה נעמיק את ההבנה בכל שלב משלבי תהליך הייצור של וודקה ונבין את ההשפעה של כל שלב על המשקה הסופי.

להתחיל מהתחלה: כשהדגנים הם העיקר בייצור וודקה

השלב הראשון בתהליך ייצור הוודקה מתחיל בבחירת חומר הגלם – מקור העמילנים מהם מופק האלכוהול. מבחינה היסטורית, הוודקה הייתה מיוצרת מדגנים שונים כמו חיטה, שיפון ותירס, אולם במהלך השנים החל להיעשות שימוש גם ברכיבים נוספים כמו תפוחי אדמה ואף פירות, כדי להרחיב את מגוון הטעמים והמרקמים. וודקה מדגנים כמו חיטה או שיפון ידועה בטעם הקטיפתי שלה. דגנים אלו מעניקים לוודקה מרקם חלק וטעמים מעודנים שמתחילים בנימה חדה ומסתיימים בטעם נעים ורך. הדגנים מכילים עמילנים, שבהמשך התהליך הופכים לאלכוהול בצורה יעילה. כיום, 95% מהוודקות מבוססות דגנים.

וודקה שמיוצרת מתפוחי אדמה היא פחות נפוצה, אך היא מפורסמת בזכות העושר והטעם המלא שלה וכיום יצרניות חדשניות משתמשות בפירות כמו ענבים או תפוחים לייצור וודקה. שימוש ברכיבים אלו כבסיס, מעניק למשקה ניחוחות עדינים של פרי וטעם ייחודי.

לגימה לדוגמה: וודקה שופן הפולנית מציעה מגוון סוגי וודקה; מבוססות שיפון, חיטה ותפוחי-אדמה ובכך מראה כיצד המרכיב הבסיסי משפיע באופן ישיר על המאפיינים של כל סוג וודקה.

תסיסה – הפיכת עמילנים לאלכוהול

לאחר בחירת המרכיב הבסיסי, מגיע השלב שבו בפועל מתחיל היווצר האלכוהול, הרי הוא שלב התסיסה. תסיסה היא תהליך בו שמרים מפרקים סוכרים ומייצרים אלכוהול. כדי להתחיל את התהליך, מרכיב הבסיס נמעך ומחומם כדי לשחרר את העמילנים הכלואים בו. העמילנים הללו מומרים לסוכרים על ידי תוספת של אנזימים או באמצעות חימום נוסף.

שמרים: בשלב זה, מוסיפים לתערובת שמרים, האחראים על תהליך פירוק הסוכרים והפיכתם לאתנול (אלכוהול) ופחמן דו-חמצני. תהליך זה לוקח מספר ימים, שבמהלכם ריכוז האלכוהול בנוזל עולה בהדרגה. השלב הזה הוא קריטי לאיכות הסופית של הוודקה והשמרים יכולים להוסיף טעמים עדינים וארומות בלתי צפויות בהתאם לסוגם ולתנאים אליהם נחשפים.

ייצור הוודקה והפעם זיקוק: הבאת אלכוהול לטוהר

לאחר סיום התסיסה, הנוזל שנוצר הוא בעל ריכוז נמוך יחסית של אלכוהול (בערך 10%-15%). והוא עדיין מכיל חומרים נוספים שאינם רצויים. כמו שמרים מתים וחלקיקים לא מסוננים. כאן נכנס לתמונה תהליך קריטי שבו מנקים את האלכוהול ומעלים את ריכוזו: תהליך הזיקוק.

ככה זה עובד: הזיקוק מתבצע בדוד זיקוק, שבו מחממים את הנוזל כדי להפריד בין רכיבים שונים בהתבסס על נקודות הרתיחה שלהם. בגלל שהאלכוהול מתאדה בטמפרטורה נמוכה יותר ממים. ניתן לאסוף את האדים של האלכוהול ולרכזם מחדש לנוזל.

זיקוק רב-שלבי: וודקות מסוימות עוברות זיקוק פעם אחת בלבד, ואילו אחרות מזוקקות שלוש, חמש ואף יותר פעמים, במטרה להבטיח רמת טוהר גבוהה יותר. ככל שזיקוק נעשה במספר שלבים גדול יותר, מתקבל מוצר נקי יותר. שבו מרכיבים בלתי רצויים מסולקים לחלוטין.

לגימה לדוגמה: וודקה גריי גוס הצרפתית מבצעת זיקוק יחיד באיכות גבוהה, השומר על הטעם הנקי והמורכב של החיטה ממנה היא מופקת.

סינון: הבאת הוודקה לרמה גבוהה

לאחר הזיקוק. מגיע שלב הסינון, שמטרתו להיפטר משרידי זיהומים ושאר רכיבים בלתי רצויים. כדי להבטיח חלקות מקסימלית. ישנן מספר שיטות סינון שמשתנות מיצרן ליצרן:

• סינון פחם פעיל: השיטה הנפוצה ביותר כוללת סינון דרך פחם פעיל, המוכר ביכולת שלו ללכוד תרכובות כימיות שעשויות להשפיע על הטעם. התהליך יכול לחזור על עצמו מספר פעמים, בהתאם לאיכות המבוקשת של המשקה הסופי.
• סינון דרך חומרים מיוחדים: ישנם יצרנים שבוחרים לסנן את הוודקה דרך חומרים ייחודיים כמו קריסטלי יהלום, חול קוורץ, ואפילו מטאוריטים! מעבר לטוהר, הסינון המיוחד הזה נועד לשיווק ויצירת בידול.

לגימה לדוגמה: וודקה קריסטל הד המיוצרת בקנדה, עוברת סינון דרך גבישי יהלום, כדי להשיג את החלקות המפורסמת שלה וגם את המוניטין היוקרתי שלה.

חזרה לאיזונים: דילול במים בייצור וודקה

אחרי הזיקוק והסינון. הוודקה בעלת ריכוז אלכוהול גבוה מאוד (בין 90%-95%). ולכן יש צורך לדלל אותה במים כדי להביא אותה לריכוז הרצוי (בדרך כלל 40%). דילול במים, שנראה פשוט במבט ראשון, מהווה שלב קריטי באיכות הסופית של הוודקה. מאחר והמים חייבים להיות טהורים וללא מינרלים או טעמים לוואי.

טיפ-טיפה על חשיבות איכות המים

למים תפקיד מרכזי בקביעת איכות הוודקה הסופית, במיוחד בשלב הדילול. איכות המים חייבת להיות ברמה הגבוהה ביותר. שכן כל מינרל או זיהום קטן עלולים להשפיע על הטעם והחלקות של המשקה. יצרנים רבים שואפים להשתמש במים טהורים ומסוננים ממקורות ייחודיים. כדי לשמור על טוהר הוודקה ומתגאים במים בהם הם משתמשים לדילול. מתוך הבנה שאיכות המים יכולה לשנות את כל חוויית הטעימה של הוודקה. בפרק הבא בסדרה, שיוקדש ליצרניות נכיר את השימוש של היצרניות השונות בחומרי גלם ייחודיים.

לגימה לדוגמה: וודקה אבסולוט משתמשת במים טבעיים ממעיינות הידועים בטוהרם הגבוה ובטעם הנקי שלהם. גם וודקה בלוגה מתגאה במים המגיעים מהרי סיביר הרחוקים. ידועה בזכות השימוש במי באר טבעיים וטהורים, שמעניקים למשקה חלקות ייחודית.

ייצור וודקה הסיום המושלם לתהליך המורכב: ביקבוק

לאחר שלב הדילול, הוודקה מוכנה לביקבוק – שלב הסיום בתהליך הייצור. ברוב המקרים, הוודקה אינה עוברת תהליך יישון. אלא מבוקבקת ישירות לאחר הסינון והדילול, במטרה לשמור על הטוהר והניקיון שלה.

עיצוב הבקבוק

אחד האלמנטים השיווקיים החשובים ביותר בוודקה הוא עיצוב הבקבוק. וודקות פרימיום רבות מתהדרות בבקבוקים בעיצוב ייחודי, שמשדרים איכות ואלגנטיות ומשמשים כתוספת ויזואלית לחוויית המשקה.

לגימה לדוגמה: בקבוק קריסטל הד מעוצב בצורת גולגולת שקופה, הממחישה את טוהר המשקה, ומעניקה לו אופי ייחודי.

טעימה מהפרק הבא בסדרה

תהליך ייצור וודקה הוא תהליך שדורש הקפדה, דיוק, הבנה טכנולוגית, מדעית ויצירתיות המאפשרת לקחת חלק באמנות של איזון בין מסורת לחדשנות. עתיד ייצור הוודקה נראה מעניין ומגוון, עם מגמות חדשות בתחום הטכנולוגי, הקיימות והיצירתיות. טכנולוגיות חדשות בתחום הזיקוק והסינון מביאות ליכולת לייצר וודקה ברמות גבוהות יותר. בפרק הבא בסדרה נכיר לעומק יצרניות בולטות בייצור וודקה ואולי גם כמה פחות בולטות שכדאי מאוד להכיר.

הישארו מעודכנים בפרקים הבאים בסדרה, כשנמשיך לצלול את תוך צלילות הוודקה. בפרק הבא: יצרניות

The post ייצור וודקה – עולם הוודקה פרק 3 appeared first on בר מאסטר.

וודקה, כפי שהבנו מפרק הפתיח של הסדרה, מחזיקה בהיסטוריה עשירה של מאות שנים. לא רק שמדובר במשקה פופולרי ברחבי העולם, אלא גם במשקה שהינו סמל של זהות ואורח חיים עבור אומות רבות. בכתבה זו, השנייה בסדרה, נסקור את התפתחות הוודקה לאורך צירי זמן ומקום, נבחן השפעות תרבותיות, ונבין כיצד היא השפיעה ועדין משפיעה על החברה ובכך נבין קצת יותר את מקומה המשמעותי בכל סדנת קוקטיילים.

מסע בזמן ממקורותיה העתיקים של התפתחות הוודקה עד לעידן המודרני

עם השנים, הוודקה צמחה ממשקה מקומי ומשקה בעל ייעוד דתי ורפואי, למשקה שכבש את לבם של מיליוני אנשים בעולם כולו. בחלק זה נבחן לעומק

את התפתחות הוודקה, הקשרים התרבותיים שהיא יצרה, והשפעתה על החברה והכלכלה לאורך ההיסטוריה.

זמן: המאה ה-8, תקופה: ימי ראשית ימי הוודקה

היסטוריונים מתקשים להצביע על רגע מדויק שבו נוצרה הוודקה לראשונה, אך העדויות הראשונות לגבי תהליך הזיקוק מופיעות כבר במאה ה-8, בעיקר באזורי פולין ורוסיה של ימינו. תהליך זיקוק אלכוהול פשוט שימש ליצירת נוזל שנועד בעיקר לשימושים רפואיים.

זמן: המאה ה-12, תקופה: ימי השבחת הוודקה

במהלך המאות ה-12 וה-13, תהליך הזיקוק החל להשתפר במזרח אירופה, והיכולת לזקק אלכוהול ברמה גבוהה יותר הפכה את הוודקה למשקה נגיש יותר לשכבות רחבות באוכלוסייה. ברוסיה, המשקה היה מיוצר בעיקר מהתססת דגנים, ואילו בפולין, נעשה שימוש בתפוחי-אדמה כחומר בסיס לייצור הוודקה.

ממשיכים: המאה ה-14 וה-15, תקופה: זהות תרבותית של וודקה – פולין ורוסיה

• פולין: התפתחות ראשונית ושימוש פולחני: בפולין של המאה ה-14 נעשה שימוש בוודקה בעיקר עבור שימוש רפואי וטקסי. האצולה הפולנית השתמשה בוודקה כחלק מהמנהגים המסורתיים, והכפריים ייצרו וודקה בכמויות קטנות עבור שימוש ביתי. בשלב זה ביססה הוודקה את מקומה התרבותי כמרכיב מרכזי בחיי הקהילה ובטקסים חברתיים שונים, כמו חתונות וחגיגות דתיות.

• רוסיה: הוודקה הופכת למשקה לאומי: ברוסיה של המאה ה-15, השימוש בוודקה התרחב מאוד. אחד מהפקטורים המרכזיים להפצת הוודקה היה קביעת המונופול הממלכתי על ייצור אלכוהול. בתקופה זו הובן הפוטנציאל הכלכלי של הוודקה כך שהפכה למקור הכנסה עבור המדינה מה שאיפשר לרוסיה להוריד את מחירי הוודקה ולהפיץ אותה בקרב כל שכבות האוכלוסייה. כך, הפכה הוודקה למוצר צריכה עממי וחשוב במערך הכלכלה הרוסית.

עוד קצת זמן אחרי: המאה ה-17 עד המאה ה-19, תקופה: ימי התפשטות הוודקה בעולם

• התפשטות הוודקה במערב אירופה: בעקבות התפתחות המסחר בין מדינות מזרח אירופה למערב אירופה, וודקה החלה להגיע למדינות כמו גרמניה, צרפת ואנגליה. בהתחלה, הייתה זו בעיקר הוודקה הרוסית שהובילה במערב אירופה. עם התפשטות הוודקה התפשטה גם ההבנה בקרב סוחרים, שהמשקה החזק והטהור מציע אפשרויות חדשות ורווחיות.

• הוודקה בתקופת השלטון הצארי: הוודקה הפכה בהדרגה לאחד מסמלי השלטון הצארי ברוסיה. תחת שלטונו של פיוטר הגדול, נמשך ייצור הוודקה במלוא המרץ. פיוטר הגדול תמך בהתרחבות הפצת הוודקה גם לתחומי הצבא והממשל, וכך הפכה הוודקה למרכיב חשוב באירועים רשמיים, וגם חלק בלתי נפרד מטקסים צבאיים ואזרחיים כאחד.

• מהפכת הוודקה תחת השלטון הסובייטי: במאה ה-19, במהלך תקופת השלטון הסובייטי, הוודקה הפכה למקור העיקרי להכנסות הממשלה הסובייטית. למרות ניסיונות להגביל את הצריכה בתקופות מסוימות, הייתה זו הוודקה שסייעה להחזיק את הכלכלה במלחמת העולם השנייה ולאחריה. רוסיה הסובייטית הייתה תלויה בהכנסות ממכירת וודקה לצורך מימון הצבא, פיתוח תעשיות ושימור השלטון הסוציאליסטי.

זמן: המאה ה-20, תקופה: ימי כיבוש השוק המערבי

• סמירנוף – הסיפור שמספר את התקופה

ההתחלה ברוסיה:

שורשיו של המותג נטועים ברוסיה של המאה ה-19, כאשר פיוטר סמירנוב ייסד בשנת 1864 מזקקה במוסקבה. בזכות חדשנות ואיכות בלתי מתפשרת, מזקקת סמירנוב הפכה למובילה בשוק הוודקה הרוסי. פיוטר נחשב לאדם חזון שהבין את כוחה של שיווק: הוא שילם לכותבים בעיתונות הרוסית כדי שימליצו על הוודקה שלו – שיטה חדשנית לאותה תקופה.

המשך בצרפת:

עם פרוץ המהפכה הבולשביקית, משפחת סמירנוב נאלצה להימלט מרוסיה והשתקעה בצרפת. שם, כדי להתאים את המותג לשוק החדש, שינו את שמו ל"סמירנוף" בהיגוי צרפתי. באירופה המערבית, המותג התקשה לשחזר את הצלחתו המקורית, אך בראי הזמן מתברר כי עמד בפני נקודת מפנה משמעותית.

הפריצה הגדולה לארה"ב:

בשנות ה-30, רודולף קונט, איש עסקים אמריקאי, רכש את זכויות ההפצה של סמירנוף בארצות הברית. בשנים הראשונות, הציבור האמריקאי התקשה להבין את הניטרליות של המשקה. בהמשך, המותג הצליח ליצור מהפכה שיווקית עם קוקטיילים חדשניים כמו ה"מוסקואו מיול" – שילוב של וודקה, ג'ינג'ר ביר וליים שהוגש בכוסות נחושת וההפך ללהיט בשנות ה-40 וה-50, מה שהזניק את סמירנוף למרכז תשומת הלב הציבורית בארה"ב. האסטרטגיה השיווקית החדשנית והקשר התרבותי שהמותג יצר עם סצנת הקוקטיילים, הפכו אותו לאחד ממותגי האלכוהול הנמכרים ביותר במדינה.

• הוודקה בארה"ב: מהגרי מלחמה והתרבות האמריקאית: לאחר מלחמת העולם השנייה, חיילים אמריקאים שהגיעו לאירופה נחשפו לוודקה והביאו אותה עימם חזרה לארה"ב. עם השנים, הוודקה הפכה להיות פופולרית יותר ויותר בארה"ב. אזורי מהגרים רוסים ופולנים בניו יורק ובשיקגו היו הראשונים שהפיצו את תרבות הוודקה בארה"ב. במקביל, המותג הרוסי "סמירנוף" נכנס לשוק האמריקאי וכבש אותו בסערה. כפי שכבר פורט בסיפור המותג מעלה.

• התרבות הקוקטיילית והוודקה: בשנות ה-60 וה-70, הוודקה הפכה למרכיב מרכזי בקוקטיילים קלאסיים שהפכו לאייקוניים, כמו למשל הבלאדי-מרי והמוסקואו-מיול. השימוש בוודקה בקוקטיילים העלה את הפופולריות שלה בארה"ב ובמערב אירופה. והפך אותה למשקה נחשק במסיבות ובברים. היכולת של הוודקה להשתלב במגוון רחב של משקאות ולטשטש טעמים חזקים, הפכה אותה לבחירה פופולרית עבור כל מי שרצה משקה אלכוהולי קליל ומרענן. וכיום סדנאות קוקטיילים רבות רק ממחישות את מקומה המרכזי של הוודקה בעולם הקוקטיילים.

זמן: המאה ה-21, תקופה: ימי מותגים, יוקרה ותרבות עכשווית

• פריחת מותגי הפרימיום: במהלך שני העשורים הראשונים של המאה ה-21, הוודקה הפכה למשקה אליטיסטי. מותגים כמו "גריי-גוס" מצרפת ו"בלוודר" מפולין הציבו סטנדרטים חדשים של ייצור ואיכות. כשהם מציעים וודקה יוקרתית המבוקשת בכל העולם. מותגים אלה מתאפיינים בתהליך זיקוק מוקפד. שימוש במים טהורים ודגנים באיכות הגבוהה ביותר. על חשיבותם נרחיב בפרק בסדרה אשר יעסוק באמנות ייצור הוודקה. הכניסה לעולם הפרימיום סימנה שלב חדש שבו הוודקה הפכה למרכיב בתרבות האליטיסטית.

• וודקה בטעמים וטרנדים אחרים: אחד הטרנדים הבולטים של הוודקה הוא וודקות בטעמים מגוונים, כמו פירות, עשבי תיבול ותבלינים. צרכנים מחפשים חוויות שתייה חדשות, והוודקה מציעה מגוון רחב של אפשרויות. מותגים רבים השיקו קו מוצרים בטעמים ייחודיים כדי לענות על הביקוש. והדבר הפך את הוודקה לאחד המשקאות הנגישים והמגוונים ביותר בשוק האלכוהול.

השפעות תרבותיות וגלובליות של התפתחות הוודקה: מזרח אירופה והעולם המערבי

מזרח אירופה: מסורת טקסית

הוודקה משמשת כחלק בלתי נפרד מטקסים דתיים, פוליטיים וחברתיים. ברחבי רוסיה, פולין ומדינות מזרח אירופה אחרות. היא מסמלת קירבה, מסורת, וכבוד בין אנשים. וודקה מהווה חלק אינטגרלי מכל חגיגה ונחשבת למרכיב מרכזי בחיי החברה המקומיים. במדינות כמו רוסיה ופולין, הוודקה נותרה חלק בלתי נפרד מחיי היום-יום. והיא נצרכת באירועים משפחתיים, בפגישות עסקיות, וגם במהלך חגים וטקסים ד

תיים.

העולם המערבי: טרנד, יוקרה וסמל חברתי חדש

במערב, הוודקה הפכה לאייקון של תרבות המסיבות האלגנטיות. קוקטיילים קלאסיים כמו המרטיני והקוסמופוליטן הם חלק בלתי נפרד מחיי הלילה והתרבות המודרנית. בעולם המערבי הוודקה הפכה לסמל של מודרניות, חופש, ורעננות. היא נחשבת למשקה עם פוטנציאל לשדרג כל אירוע חברתי. והיא משמשת כבסיס לקוקטיילים רבים בברים, סדנאות קוקטיילים ואירועים מיוחדים.

התפתחות הוודקה בתרבות הקוקטיילים

בעוד שמקור הוודקה נשאר במשך מאות שנים במזרח אירופה. במערב היא התגלתה מחדש בעיקר דרך תעשיית הקוקטיילים. שהחלה לפרוח בתחילת המאה ה-20. בשנות ה-60 הוודקה הופכת לשחקנית מרכזית בסצנת הקוקטיילים. העדינות של הוודקה – המאפשרת לה להשתלב עם מגוון רחב של טעמים. הופכת אותה לבחירה מושלמת עבור ברמנים העוסקים בהכנת קוקטיילים יצירתיים. כיום, הוודקה היא אחד המרכיבים המרכזיים בסצנת הקוקטיילים הבינלאומית. בזכות הטעם הנייטרלי שלה, או לחליפין, בזכות הטעמים השונים בהם משווקות וודקות כיום.

הישארו מעודכנים בפרקים הבאים בסדרה, כשנמשיך לצלול את תוך צלילות הוודקה. בפרק הבא: ייצור

The post התפתחות הוודקה – עולם הוודקה פרק 2 appeared first on בר מאסטר.